תוויות

מחקר שוק השוואתי - אנרגיה מתחדשת - תמונת מצב ב 7 מדינות השוואה - מצב קיים ואתגרים לעתיד

 

תקציר מנהלים

1.      לאחרונה פרסם ארגון IPCC - הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים, את הדו"ח העיתי שלו בנוגע לשינויי האקלים והתחממות פני כדה"א[1]. תמונת מצב עגומה של המצב הקיים ותחזית קודרת לעתיד הנראה לעין, כולל התייחסות לאזור המזה"ת והשלכות אפשריות על העתיד שלנו ושל ילדינו. הפגיעה ביכולת החזרת קרני השמש בחזרה לחלל מיוחסת בעיקר לפליטות גזים שפוגעים במרקם של האטמוספירה. מרבית הגזים המדוברים הינם תוצאה של פעילות ניצול אנרגיה מתכלה.

2.      בדו"ח הראשון של "Intelligence Club" מובא בזאת מחקר שוק הסוקר בצורה מקיפה את המצב הקיים והעתידי של שוק האנרגיה המתחדשת במספר מדינות אירופה (פורטוגל, גרמניה, איסלנד, אוסטריה, נורבגיה), מדינה מרכזית באפריקה (סודן) וסולטנות חשובה במזה"ת (עומאן).

3.      לצד השיקוף של מצב קיים ועתידי בכל מדינה, מבוצעת השוואה בין המדינות בהיבטים שונים ועל בסיס מודלים מקובלים.

1.      מצאנו שכל המדינות שאותן ניתחנו מחזיקות תכנית מדינתית לפיתוח תשתיות מבוססות אנרגיה מתחדשת, חלקן לטווח שנים של עד 2050 ומטה.

2.      בנושא יישומי אנרגיה מתחדשת לטובת פיתוח החקלאות, מצאנו שמרבית המדינות מייעדות חלק מהיצע האנרגיה לטובת חקלאות, בעומאן מצאנו שקיימת תכנית ייעודית לפיתוח הנושא בהמשך. סודאן המתבססת על חקלאות משקיעה משאבים רבים לפיתוח תחנות כוח ומקורות אנרגיה לטובת השקיה.

3.      בניתוח המצב הקיים מצאנו כי מרבית המדינות זיהו מקורות אנרגיה מתחדשת בשטחן ואף מנצלות אותן. עם זאת, אנרגיה ביולוגית וגאותרמית, אינה נחלתן של כל מדינות ההשוואה. נורבגיה היא יצואנית של גז טבעי בשעה שבסודאן לא יודעים איך להפיק אותו בצורה יעילה. מצאנו כי בעומאן מתקיים תהליך פיתוח של אנרגיית רוח ובסודאן תהליך דומה מאנרגיה גאותרמית. יש לציין את גרמניה כמס' 2 בעולם אחרי סין בייצור וניצול אנרגיה על בסיס ביוגז.
הנתונים מלמדים כי במדינות ההשוואה התחום הגאותרמי וכן ביו אנרגיה מהווים הזדמנות לפיתוח פנימי והן מצד חברות וארגונים חיצוניים.

4.      בניתוח המצב הקיים ביחס לניצול מקורות אנרגיה מתכלים, הבנו שכל המדינות משתמשות ברמה כזו או אחרת בדלקים לסוגיהם וכן בפחם. חלק מהמדינות מנצלות אנרגיה על בסיס ביומסה, וסודאן בעיקר, עדיין מנצלת את עצי היערות לטובת אנרגיה.

5.      בניתוח השימושים המרכזיים שהמדינה עושה באנרגיה מתחדשת ניכר כי הדגש הוא על ייצור חשמל וכן למטרת חימום ותעשייה. חלק מהמדינות מייצרות אנרגיה לטובת תעבורה יבשתית וימית וכן חקלאות, בדגש על סודאן שזה ענף תעשייה מרכזי שלה. בנוסף, ניכר הבדל משמעותי מאוד בין שיעור ניצול אנרגיה מתחדשת להפקת חשמל במדינות המפותחות ביותר באירופה (נורבגיה למשל) ובין סודאן ועומן.
הנתונים מלמדים על כך שבתחום הטרנספורמציה של התחבורה הימית והיבשתית והאווירית קיים עדיין פוטנציאל רב לפיתוח, דבר המהווה הזדמנויות לחברות שהייעוד שלהן מכוון לאזורים האלה.

6.      בהשוואה בין גודל המדינה לצפיפות האוכלוסין בה, מצאנו כי למרות שסודאן היא מדינה גדולה מאוד יחסית לשאר המדינות, ואחריה עומאן וגרמניה, הרי שגרמניה פורטוגל ואוסטריה הן הצפופות ביותר במדד נפש לקמ"ר.
מומלץ לקרוא לעומק את הדוח המדינתי של גרמניה לעומת הדוח של איסלנד כדי לעמוד על ההבדלים בין שווקי האנרגיה לנוכח הפער המשמעותי בשיעור הצפיפות ביניהן.

7.      בחינת עלות החשמל למשקי בית ותעשיה במדינות ההשוואה מלמדת כי גרמניה, פורטוגל ואוסטריה הן היקרות ביותר עבור הצרכן הביתי. ההשוואה מלמדת גם על הפרש מובהק בין מחיר חשמל למשקי הבית לעומת החשמל לתעשייה. בעומאן מצאנו כי החשמל לתעשייה יקר יותר מזה של משקי הבית.
אנו מבינים מהנתונים כי מחירי החשמל גבוהים, בין היתר בשל רגולציה רחבה של מדינות מתקדמות באשר למכסות פליטת הגזים המזיקים וכן לעובדה שגרמניה, שם מחיר החשמל הוא הגבוה ביותר, עדיין משתמשת בקנ"מ גדול במקורות מקורות אנרגיה מתכלים.

8.      ובאותו הקשר של רמת הפיתוח והמודרניות של המדינה, הרי שכל המדינות נמצאות בטווח שמעל 0.5 במדד הפיתוח האנושי, בקצה התחתון סודאן,0.51, ובקצה העליון נורבגיה 0.957

9.      מצאנו כי כל המדינות, הן החלשות והן המפותחות ביותר קשורות לפעילות בינ"ל"ל של האו"ם, אם כתורמות ידע ויכולות, ואם כמקבלות סיוע והכוונה. נכון הדבר גם לסיוע פיננסי ממוסדות האו"ם וארגוני מימון אזוריים, כמו למשל סיוע משמעותי שסודאן מקבלת מגופים כאלה וגורמי בנקאות באפריקה.
קיים הבדל מובהק בין מדינות אירופה, שהן מפותחות ונעזרות בארגונים כמו האו"ם למטרות ייצור ידע, העברת ידע וקידום פרויקטים, ובין מדינות אפריקה שנמצאות בעמדה נחותה מאוד יחסית לאירופה, זוכות לתשומת לב רבה מצד ארגוני הסיוע הבינ"ל ומוסדות מימון גדולים. הדבר מהווה הזדמנות לחברות מערביות שמעוניינות להשקיע באנרגיה מתחדשת בשת"פ עם ארגונים גדולים שיכולים לערוב ל ROI ריאלי.

10. בניסיון לקבץ את המטרות של מדינות ההשוואה ביחס לאנרגיה מתחדשת, מצאנו כי רוב התכניות המדינתיות הינן לטווח של עד 30 שנים להמשך, ככה"נ מתוך תחושה שהטרנספורמציה האנרגטית דורשת מספר עשורים כדי לייצר שוק אמיתי שמתבסס בעיקר, ואולי רק, על אנרגיה מתחדשת. מצאנו יעדים מרכזיים של צמצום השימוש בפחם ופליטת גזים רעילים, וזאת לצד התייחסות מדינות רבות להשפעות האנרגיה של מצב העוני, שוויון מגדרי, עלויות ללקוחות וחשמול מלא של כל התעבורה. יש לציין את סודאן שנמצאת בציר ההתפתחות הזה רחוק מאוד ביחד לשאר, ושם מצאנו כי לצד המגמה לפיתוח אנרגיה מתחדשת, לא מזמן הסתיימה תכנית חומש שהתבססה על פחם ודלק, במטרה ברורה להתניע את התעשייה במדינה (בכל מחיר).

11. בניסיון להבין מתוך הנתונים מהם 2 מקורות האנרגיה המתחדשת שהמדינות שמות בעדיפות ראשונה, מצאנו רמה מובהקת של מיקוד באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, אחריהם פיתוח אנרגית כוח המים וכל שאר המקורות בעדיפות נמוכה יותר.

הממצא הזה מהווה הזדמנות גדולה לחברות אשר מעוניינות לפתח את השוק שלהן בפתרונות לאחר או יותר מסוגי האנרגיה המתחדשת. בטווח קצר כדאי לנסות להשתלב בתחום הסולרי, הרוח או ההידראולי כי שם נמצאת רוב תשומת הלב של המדינות. בטווח הארוך יותר, ההזדמנות לפתח את שאר מקורות האנרגיה ניבטת בצורה חדה מהתרשים.


דירוג תחרותיות המדינות עפ"י הקריטריונים של "מודל יהלום" (פורטר)
               (1 התחרותי ביותר ועד 7 הכי פחות תחרותי)

 

אסטרטגיה

ביקוש

האקוסיסטם

מקום ושטח

מעורבות ממשלה

תופעות רוחב

ציון משוקלל

סודאן

5

7

5

1

4

3

25

עומאן

6

3

4

6

6

6

31

איסלנד

4

1

1

2

3

2

13

גרמניה

2

2

2

3

1

4

14

פורטוגל

7

5

6

5

2

1

26

אוסטריה

3

6

7

4

7

5

32

נורבגיה

1

4

3

7

5

7

27


בקריטריון האסטרטגיה ומבנה התחרות במדינה מצאנו כי נורבגיה היא התחרותית ביותר מבין מדינות ההשוואה

בקריטריון מבנה הביקוש ורמת התחכום של הלקוחות מצאנו כי איסלנד היא התחרותית ביותר מבין מדינו ההשוואה. נכון הדבר גם עבור קריטריון מבנה האקוסיסטם והתעשיות התומכות במדינה.

בקריטריון מקום ושטח ומשאבים פנימיים מצאנו כי סודאן היא התחרותית ביותר בין מדינות ההשוואה

בקריטריון למדידת מידת ההשפעה של הממשלה על התחרות במדינה מצאנו כי בגרמניה קיימת ההשפעה הגדלה ביותר.

בקריטריון של השפעות ותופעות רוחב שמשפיעות על התחרותיות של המדינה מצאנו כי פורטוגל היא התחרותית ביותר.

דרוג תחרותי מסכם יחסית למדינות ההשוואה
            (הנמוך ביותר בסעיף 45 הוא התחרותי ביותר)

מדינה

דרוג תחרותי

איסלנד

1

גרמניה

2

סודאן

3

פורטוגל

4

נורבגיה

5

עומאן

6

אוסטריה

7


בשקלול פשוט של כלל הקריטריונים (ללא משקל מיוחד לקריטריון כלשהו), מצאנו כי איסלנד מובילה ברמת התחרותיות שלה יחסית לשאר מדינות ההשוואה. כלומר, באיסלנד יש את מירב התנאים שמאפשרים לה להתנהל בצורה תחרותית ואף רווחית (נכון לעת הזו), מול שאר מדינות ההשוואה.

איומים מרכזיים איתם המדינות מתמודדות
עבור כל מדינה חולצו האיומים המרכזיים איתם המדינה מתמודדת בדרכה לפתח את שוק האנרגיה המתחדשת. ניתן להתרשם מכל מדינה בדו"ח המדינתי וכן בטבלה המסכמת בנספח. עם זאת, בחרנו כן להדגיש מספר איומים חוזרים שרלוונטיים למספר מדינות כפי שעלה בדו"ח.

1.      פערי ידע – ספקטרום שלם של פערי ידע על פני כל שרשרת הערך של כרייה, מיצוי והובלה של אנרגיה. כל מדינה שהאיום רלוונטי לה מתמודדת אתו בהתאם לשלב ההתפתחותי שלה בשוק האנרגיה.

2.      העדר קישוריות אנרגטית מלאה לכל חלקי הארץ – חלק ממדינות ההשוואה לא השכילו עדיין לחבר את כל התושבים לרשת חשמל מרכזית. בחלק מהמדינות זהו פער בטיפול ובחלקן זהו פער קריטי שיש לו גם השלכות קשות סוציואקונומיות.

3.      רגישות להשפעות אקלים – מרבית ממדינות ההשוואה נמצאות באזורים בהם שינויי האקלים בעולם באים לידי ביטוי או בסכנת ביטוי. בעיקר באנרגיות ממקור רוח וכוח המים המצב אף רגיש יותר.

הזדמנויות בולטות לשוק האנרגיה המתחדשת במדינות ההשוואה
בדומה לאיום, גם היתרונות התחרותיים של כל מדינה מופיעים בדוח המדינה ובטבלה המסכמת. גם כאן בחרנו להדגיש מספר יתרונות תחרותיים חוזרים שהם הזדמנויות למשקיעים וחברות האקוסיסטם של אנרגיה מתחדשת.

4.      מרבית המדינות (דגש כמובן על אירופה) נהנות מביטחון אנרגטי לכל האזרחים ולתעשייה. יש לציין כי עומאן וסודאן עדיין לא שם אבל התכניות מכוונות בדיוק לרמה הזאת.

5.      מרבית מדינות ההשוואה משופעות במקורות אנרגיה מתכלה ומתחדשת. תנאי השטח ומרבצים באדמה מעשירים מאוד את עקומת ההיצע-בכוח של המדינה. כן חשוב לציין כי פורטוגל לא מספקת לעצמה את כל האנרגיה הנחוצה לה, בדגש על מתכלה, בעוד שגרמניה וסודאן תלויות מאוד בכלכלה שלהן בניצול אנרגיה מתכלה שיש להם בשפע.

6.      מספר מדינות שנותחו במחקר, מובילות עולמיות בתחום המידע והידע בהמרה והובלת אנרגיה מתחדשת. ביחס למדינות שזו פער עבורן, יתכן כאן מפל ידע וערך מוסף כלכלי לשת"פ ביניהן.

4.      מצאנו כי מספר מדינות אירופאיות שנותחו במחקר הינן יצואניות בפועל ובכוח של אנרגיה לסוגיה, דבר שמעצים מאוד את מעמדן התחרותי בשוק הזה.







1.      לאחרונה פרסם ארגון IPCC - הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים, את הדו"ח העיתי שלו בנוגע לשינויי האקלים והתחממות פני כדה"א[2]. תמונת מצב עגומה של המצב הקיים ותחזית קודרת לעתיד הנראה לעין, כולל התייחסות לאזור המזה"ת והשלכות אפשריות על העתיד שלנו ושל ילדינו. הפגיעה ביכולת החזרת קרני השמש בחזרה לחלל מיוחסת בעיקר לפליטות גזים שפוגעים במרקם של האטמוספירה. מרבית הגזים המדוברים הינם תוצאה של פעילות ניצול אנרגיה מתכלה.

2.      בעקבות התובנה שכלכלות מתקדמות גורמות במידה רבה להפרעה הזאת, החלה בשנים האחרונות, ובעשור האחרון בעיקר מגמה של שינוי בניצול מקורות אנרגיה, מאנרגיה מתכלה לאנרגיה מתחדשת, שהמהות שלה היא פגיעה מינימלית, אם בכלל, באיזון הנדרש כדי לשמר את האקלים של כדה"א.

3.      נקודת ציון מרכזית להפניית תשומת הלב של העולם לבעיה ולכווני הפתרון הייתה בשנת 2015 בתכנית אג'נדה 2030 של האו"ם שם נקבעו 17 יעדים , שמכונים (SDGs) ,ראשי תיבות של Sustainable Development Goals.[3] היעדים נקבעו בהתייעצות בין ממשלות, גופים בינלאומיים, ה-OECD, הבנק העולמי ועוד, ונועדו בעיקר למגר עוני ולשמור על הסביבה, תוך עיקרון של צמיחה מכלילה. היעדים שנקבעו לא קשורים רק להגנת הסביבה, ויש בהם למשל גם שוויון מגדרי והוגנות תעסוקתית. המטרה שלהם היא להגדיר כיצד על ממשלות לשפר את איכות החיים של כולנו עד שנת 2030.

4.      מטרה מספר 7 עוסקת באנרגיה מתחדשת. מצופה מכל מדינות העולם לפעול בצורה אקטיבית לצמצום שימושי אנרגיה מתכלה ובד בבד לפתח את שוק האנרגיה המתחדשת. גם בישראל היעדים אומצו ונבנו מסגרות לקידומן.[4]

5.      נקודת ציון נוספת בפעילות הבינ"ל הייתה בשנת 2015 בוועידה רחבה של מדינות העולם, מה שכונה "הסכם פריס", שם הסכימו מדינות רבות בעולם לקחת על עצמן מגבלות קשות שהמשמעות שלהן הוא צמצום פליטת גזים שפוגעים באטמוספירה.[5]

6.      [6]בהמשך הדרך ניתן לציין ועידה נוספת בעיר קטוביץ בפולין בשנת 2018 שעסקה בקידום החלטות הסכם פריס, וכן וועידה נוספת במדריד בספרד בשנת 2019 לשם אותה המטרה[7].

7.      בדו"ח הראשון של "Intelligence Club" מובא בזאת מחקר שוק הסוקר בצורה מקיפה את המצב הקיים והעתידי של שוק האנרגיה המתחדשת במספר מדינות אירופה (פורטוגל, גרמניה, איסלנד, אוסטריה, נורבגיה), מדינה מרכזית באפריקה (סודן) וסולטנות חשובה במזה"ת (עומאן).

8.      לצד השיקוף של מצב קיים ועתידי בכל מדינה, מבוצעת השוואה בין המדינות בהיבטים שונים ועל בסיס מודלים מקובלים.


1.      צוות האנליסטים של "Intelligence Club" הינם קבוצת עלית של אנליסטים חקרנים וסקרנים שמבצעים מחקרי שוק סביב נושאים שנמצאים בחזית השיח הציבורי והכלכלי.

2.      משנבחר הנושא של אנרגיה מתחדשת, נבחרו מדינות רלוונטיות ועבור כל מדינה התבצע ניתוח מקיף של תכנית מדינתית עדכנית שמהווה מפת-דרכים עבור אותה המדינה, עפ"י רוב כתוכנית שגובשה ע"י המדינה או שהיא סמכה אל ידיה עליה כבסיס להתקדמות.

3.      לצד הדוחות המדינתיים שמספקים מידע רב ואיכותי על המדינה, בוצע בחלק האחרון של הדו"ח ניתוח השוואתי בין המדינות על בסיס שני מודלים מרכזיים:

1.      גיבוש מטריצה רחבה של קריטריונים שונים שעולים בדו"חות וניסיון להסיק תובנות רוחב על בסיסן (המטריצה מצורפת בנספח).

2.      ניתוח השוואתי בין המדינות על בסיס מודל "יהלום" של מייקל פורטר[8]. מודל יהלום (מודל 4 הפינות) שגובש בשנת 1990, מתייחס לרמת התחרותיות של מדינה לעומת מדינות אחרות. באפליקציות מאוחרות יותר משתמשים בו גם לניתוח של תעשיות במדינה מסוימת ולעיתים לניתוח מתחרים. המודל יציב מאוד לאורך השנים ומשתמשים בו רבות גם כיום, תוך הבנת המגבלות שלו ולא מעט ביקורת שיש לקחת בחשבון ולהתייחס לכך בניתוח (בעיקר של תעשייה במדינה מסוימת).





1.      רקע

1.1. היעדים לפיתוח בר-קיימא (באנגלית: Sustainable Development Goals, SDGs) מתייחסים לפיתוח בינלאומי עתידי כפי שהוצעו על ידי סוכנויות של האומות המאוחדות. הם נועדו להחליף את היעדים שהוגדרו בפסגת המילניום, שתוקפם פג בסוף 2015. יעדים אלה נדונו לראשונה בוועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא בריו דה ז'ינרו ("Rio+20") ביוני 2012. משא ומתן בין ממשלות (IGN) על סדר היום לפיתוח אחרי שנת 2015 התחיל בינואר 2015 והסתיים באוגוסט 2015. לאחר המשא ומתן, הוכן מסמך סופי שאומץ בוועידת הפסגה של האו"ם שנערכה בספטמבר 2015 בניו יורק.
ההצעה כללה 17 יעדים עם 169 מטרות משנה שכיסו טווח רחב של נושאים בקיימות ובהם גם יעד הנוגע להבטחת נגישות אמינה והוגנת לאנרגיה מודרנית בת קיימא לכל.

1.2. יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם (SDG) משמשים כמדריך חשוב עבור ממשלת איסלנד בעבודה למען הגברת הקיימות ויצירת עולם טוב יותר. אימוץ סדר היום של 2030 לפיתוח בר קיימא בשנת 2015 היווה נקודת מפנה, כפי שמדינות העולם מעולם לא עברו לפני שהציבו לעצמם יעדים כה רחבים ומשותפים.

1.3. איסלנד נטלה חלק פעיל במשא ומתן על היעדים לפיתוח בר-קיימא, תוך שימת דגש על אנרגיה מתחדשת, שימוש בר קיימא במשאבים ימיים, ועוד. איסלנד הדגישה שה- SDG יהיו צופי פני עתיד. סימן ההיכר של 17 ה- SDG הוא שהם אוניברסליים וכל המדינות צריכות לאמץ אותם ולעבוד באופן שיטתי ברמה המקומית והבינלאומית, עד שנת 2030.

1.4. קבוצת העבודה של ממשלת איסלנד להטמעת ה SDG’s התוותה את עמדתה של איסלנד לכל 169 היעדים וקבעה סדרי עדיפות שינחו את הרשויות ביישום היעדים בשנים הקרובות. ה- SDG משמשים גם כעקרונות מנחים לשיתוף הפעולה הבינלאומי של איסלנד, כשהמטרה העיקרית של ממשלת איסלנד בעבודות הפיתוח היא להפחית את העוני והרעב, לקדם רווחה כללית על בסיס שוויון בין המינים, זכויות אדם וקיימות להבטחת חברה שלווה וצודקת יותר, נקייה מפחד ואלימות.

1.5. איסלנד היא מדינת רווחה נורדית ורמת החיים של האיסלנדים בדרך כלל נחשבת לטובה. במשך עשר השנים האחרונות, איסלנד דורגה כאחת המדינות השלוות ביותר בעולם וזו עם השוויון המגדרי הגדול ביותר. השניים הולכים יד ביד, שכן שוויון בין המינים הוא גם תנאי הכרחי וגם גורם מניע לפיתוח בר קיימא ושלום. אך למרות הצלחה אמיתית בתחומים רבים, איסלנד עדיין עומדת בפני מגוון אתגרים ויש לה דרך ארוכה לעבור להשגת חלק ממטרות ה- SDG.

1.6. בסקירה זו נעסוק רק ביעד מס' 7 מתוך ה SDG’s  הנוגע להבטחת נגישות אמינה והוגנת לאנרגיה מודרנית בת קיימא לכל (או כפי שהיא מנוסחת כיעד באנגלית: Ensure access to affordable, reliable sustainable and modern energy for all).

1.7.  אתגרים רבים לצד הזדמנויות, העומדים בפני העולם כיום נוגעים ישירות לאנרגיה: איכות החיים, היציבות האזורית, השוויון החברתי וההתפתחות הכלכלית קשורים קשר בל ינתק לגישה לאנרגיה. מסיבה זו, אספקת אנרגיה נקייה ובת קיימא חשובה לכל העמים בעתיד.

2.      מאפייני התופעה באיסלנד

2.1. האתגרים המרכזיים של איסלנד הם:

2.1.1.     ביטחון אנרגטי באמצעות שמירה על איזון  בין דרישות הצריכה ויכולות האספקה בשוק החשמל.

2.1.2.     הגדלת חלקם של מקורות אנרגיה מתחדשות באמצעות יישומי המרת אנרגיה בים, באוויר וביבשה.

2.1.3.     יצירת שוויון בעלויות האנרגיה בהקשר לחלוקת החשמל והחימום הנפחי ברמה הלאומית. 

2.1.4.     צמצום הדרישות שיבטיחו אספקת החשמל סדירה לכל המדינה. 

2.2. מעמדה של איסלנד בענייני אנרגיה הוא ייחודי, שכן הרוב המכריע של האנרגיה המנוצלת במדינה היא אנרגיה מתחדשת וידידותית לסביבה. הפעילויות היחידות באיסלנד שעדיין מבוססות על דלקים מאובנים וטרם עברו לאנרגיות מתחדשות הן פעילויות ניידות בים, באוויר וביבשה. הממשלה העדיפה בראש סדר העדיפויות שלה להבטיח ביטחון אנרגטי ואבטחת אספקת חשמל בכל רחבי איסלנד תוך קידום השוואת עלויות האנרגיה בין אזורים שונים במדינה.

3.      תמונת מצב נוכחית

3.1. שיעור גבוה של אנרגיה מתחדשת: שיעור מקורות האנרגיה המתחדשת באיסלנד היה כמעט 73% בשנת 2016 וכמעט כל החשמל (99.9%) מופק ממקורות אנרגיה מתחדשים: אנרגיה גיאותרמית ואנרגיית רוח. אנרגיה גיאותרמית וחשמל משמשים לחימום פנים כמעט בכל בניינים באיסלנד (99%). איסלנד ייחודית בהיבט זה בהקשר בינלאומי. בעשורים האחרונים הממשלה תמכה בבניית מערכות חימום גיאותרמיות באמצעות מתן מענקים ראשוניים למערכות חדשות וכן מענקים לחיפוש גיאותרמי, תוך שימת דגש על החלפת חימום חשמלי בחימום גיאותרמי.

3.2. התחבורה היבשתית והימית עדיין מונעת בחלקן הגדול על ידי דלקים מאובנים. הממשלה הפעילה תמריצי מס לעידוד רכישת כלי רכב המשתמשים באנרגיה מתחדשת, כגון חשמל, מימן, דלק ביולוגי, מתאן ומתנול. הממשלה הקצתה גם מענקים באמצעות קרנות אנרגיה איסלנדיות להתקנת עמדות טעינה לרכבים חשמליים.

3.3. בהשוואה בינלאומית, עלות החשמל והאנרגיה הגיאותרמית נמוכה יחסית באיסלנד, מכיוון שהאזרחים משלמים אחוז קטן יותר מהכנסתם עבור מקורות אנרגיה אלה בהשוואה למדינות אחרות באירופה.

3.4. לכל האזרחים יש גישה לחשמל בבתיהם והמחירים לציבור נמוכים בהשוואה בינלאומית, במיוחד מחיר האנרגיה לחימום פנימי. הממשלה הדגישה ממש את השוואת מחירי האנרגיה למשקי בית. עלויות האנרגיה הביתיות גבוהות יותר למי שחסר גישה לאמצעים גאותרמיים לחימום פנימי או באזורים המאוכלסים בדלילות בהם עלות ההפצה של חשמל גבוהה יותר מאשר באזורים עירוניים. ההבדל מגושר חלקית בסובסידיות ציבוריות. רשויות מקומיות שונות באזורים ללא מקורות גיאותרמיים עורכות חיפושים גיאותרמיים לחימום נפחי. הניסיון של השנים האחרונות נותן סיבה מסוימת לאופטימיות שהחימום הגיאותרמי יגדל בהשוואה לחשמל.

4.      תוכניות הפיתוח של מקורות אנרגיה מתחדשת באיסלנד

4.1. המעבר לאנרגיה מתחדשת בתחבורה היבשתית מתחיל לקבל ביטוי עם עליה משמעותית במספר כלי הרכב הידידותיים לסביבה. אחוז האנרגיה המתחדשת המשמשת בתחבורה הועלה בהצלחה ליותר מתשעה אחוזים בשנת 2018.

4.2. אחד התורמים הגדולים ביותר לפליטת גזי חממה באיסלנד הוא תחבורה בכבישים. במדינה זו המאוכלסת בדלילות, השימוש ברכבים פרטיים היה נרחב וגובר מתמיד, וכתוצאה מכך פליטת גזי חממה ומזהמי אוויר. המשמעות היא שישנן הזדמנויות עיקריות להפחתת פליטת התחבורה באמצעות שימוש בחשמל מתחדש.

4.3. ממשלת איסלנד הקדישה מאמצים מרוכזים להגדלה חלקם של הדלק המתחדש ומאיצה את הגידול במכוניות החשמליות בצי הרכב במדינה. בשנת 2011 הוטל מס פחמן על דלקים מאובנים, בוטלו מסי יבוא על מכוניות חשמליות והיברידיות ומכוניות חשמליות פטורות ממע"מ עד סכום מסוים. פיתוח תשתיות בוצע במקביל לכך. המדינה סיבסדה את הקמתן של תחנות טעינה באזורים רבים במדינה, ובשנת 2018 תוקנו תקנות הבנייה כך שכעת יש לכלול חיבורים למכוניות חשמליות בכל הבניינים החדשים ובחידוש שטחי המסחר. זה הביא לעלייה בכמות המכוניות החשמליות, מכיוון שתמיכת הממשלה הייתה מכרעת בסלילת הדרך לטכנולוגיה החדשה.

4.4. המגמה ברורה: בשנת 2017 13% ממכוניות הרכב הרשומות החדשות היו חשמליות, בשנת 2018 הנתון היה 18%, ובחודשיים הראשונים של 2019 השיעור היה 23%.

4.5. תוכנית הפעולה האקלימית והתוכנית למעבר לאנרגיה מתחדשת מבטיחים כי ימשכו התמריצים על מנת להבטיח מעבר למכוניות חשמליות חסכוניות למשקי הבית באיסלנד.

4.6. מיסי הפחמן יועלו בשנים הקרובות והתשתיות יחוזקו עוד יותר. אומצה אסטרטגיה לאסור רישומים חדשים של מכוניות סולר ובנזין לאחר שנת 2030. זה, יחד עם הגדלת המבחר של מכוניות חשמליות, יאיץ את הפיתוח, וחשמול מכוניות הוא פעולה מרכזית של איסלנד על מנת לעמוד בהתחייבויותיה להסכם פריז.

4.7. מעבר לאנרגיה מחדשת בכלי השייט במדינה עדיין בשלביו הראשונים, מכיוון שהתפתחותם של מקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה לתחבורה באוקיינוסים הייתה איטית יותר. התחזית הוא כי גם כלי השייט ינצלו באופן טוב יותר את האפשרויות הזמינות למקורות אנרגיה מתחדשת בעתיד.  כדי לעודד זאת, הממשלה מתכוונת להטיל איסור על השימוש במזוט כבד במים הטריטוריאליים האיסלנדיים.

4.8. נגישות לאנרגיה מתחדשת: יעדי הממשלה בנושא ביטחון אנרגטי מחייבים מדיניות אנרגיה ארוכת טווח. מדיניות זו חייבת להתבסס על הערכות דרישות אנרגיה ארוכות טווח בהתאם למדיניות הממשלה, למשל, בכל הנוגע למעבר לאנרגיה מתחדשת וכיצד להבטיח אספקת אנרגיה למגזר הציבורי והעסקי. הממשלה רואה צורך בחיזוק  רשת ההולכה וההפצה, ליצירת קשרים טובים יותר לאזורי מפתח, לבחון עד כמה ניתן להשתמש ביעילות בכבלים תת קרקעיים ולשפר את ההליכים בכל הקשור להחלטות הקשורות לפרויקטים של שידור. העומס על מערכת ההולכה ומערכת ההפצה של גדל בהתמדה, מה שהוביל לסיכונים תפעוליים הולכים וגדלים וירידה בהזדמנויות לפיתוח תעשייתי ברמה הלאומית. באופן דומה, חלה עלייה בשיבושים תפעוליים פתאומיים ובמשכי הפסקות החשמל. ביטחון אנרגטי במערכת הפצת החשמל הנוכחית משתנה מעט מבחינה גיאוגרפית, כאשר ביטחון האספקה ​​הגרוע ביותר נמצא בפיורדים המערביים ובצפון מזרח איסלנד. בימים אלה מתבצעת עבודה בנושא שיפור הגישה לחשמל תלת פאזי באזורים כפריים.

4.9. הגברת היעילות האנרגטית - בשל ההתקדמות הטכנולוגית, צריכת החשמל הממוצעת השנתית של משקי הבית ירדה מ -4.9 MWh בשנת 2009 ל -4.37 MWh בשנת 2017. הנתונים נלקחו מתחזית החשמל של הוועדה לחיזוי אנרגיה, אשר צופה כי צריכת האנרגיה למשק בית תפחת
ל -4 MWh. בשנים הקרובות.

4.10.                  תאורה יעילה יותר ומכשירי חשמל ביתיים חסכוניים יותר הם הסיבות העיקריות לירידה בצריכת החשמל הביתית.
מצד שני, מספר המכשירים הביתיים גדל, אך מרבית סוגי המכשירים החדשים חסכוניים באנרגיה. צריכת האנרגיה לדולר ארה"ב לתוצר גבוהה באיסלנד, בין השאר בגלל השיעור הגבוה בייצור האנרגיה באיסלנד ששימש את התעשייה הכבדה (80%), ובחלקה מגודל האוכלוסייה הקטן.
הרשויות נקטו צעדים לעידוד יעילות אנרגיה מוגברת, למשל באמצעות פעילויות סוכנות האנרגיה (Orkusetur), המייעצת לציבור בנושא מעבר לאנרגיה מתחדשת.

4.11.                  שיתוף פעולה בין לאומי - ממשלת איסלנד מובילה את תחום הניצול הגיאותרמי לייצור חימום וחשמל. התוכנית להכשרה גיאותרמית של האו"ם (GRT), המספקת מומחיות טכנית לאנשי מקצוע במדינות מתפתחות, היא חלק חשוב בתרומתה של איסלנד לשיתוף פעולה בינלאומי. על אנרגיה בת קיימא.

4.12.                  איסלנד תורמת למספר ארגונים וקרנות העוסקות בדרכים שונות בפרויקטים אנרגטיים במדינות עניות יותר. תמיכת איסלנד בתוכנית הסיוע לניהול מגזר האנרגיה של הבנק העולמי (ESMAP) הוא דוגמה לכך. מאז החל שיתוף פעולה זה ההשקעות הגיאותרמיות של הבנק העולמי גדלו משמעותית. בקשר לשיתוף הפעולה שלה עם ESMAP. 

4.13.                  איסלנד מעניקה גם תמיכה בצורה של ייעוץ טכני לפרויקטים גיאותרמיים אחרים של הבנק העולמי. לאיסלנד יש גם ידע וניסיון רב של פיתוח אנרגיה הידרו אלקטרית אשר תרמה לפרויקטים בינלאומיים בתחום זה, כולל השתתפות במתקן לפיתוח אנרגיה אלקטרית של ESMAP. 

4.14.                  דוגמה נוספת לתרומה של איסלנד ל- SDG7 היא תמיכה באנרגיה בת קיימא לכל (SEforALL) ובסוכנות האנרגיה המתחדשת הבינלאומית (IRENA). איסלנד גם משתתפת בשיתוף פעולה דו-צדדי בתחום האנרגיה המתחדשת עם מדינות מזרח אפריקה. מתוקף מומחיותה וניסיונה הרב בשימוש באנרגיה מתחדשת, לאיסלנד יש השפעה בינלאומית הרבה מעבר לגודל המדינה ואנשיה.

4.15.                  איסלנד הקדישה תשומת לב מיוחדת לשילוב נקודות מבט מגדריות בסוגיות סביבתיות ואקלים בשנים האחרונות ומחויבת לתמוך בצעדים ספציפיים לקידום מעמדן של נשים בתחום זה. ממשלת איסלנד תמכה במיוחד בפלטפורמת המאיץ המרכזי של SEforALL, שנועדה לקדם שוויון מגדרי ומדגישה את ההשתתפות החברתית וקידומן של נשים בתחום האנרגיה ברחבי העולם.
חברת הכוח הלאומית (Landsvirkjun), רייקיאוויק אנרגיה ותוכנית לימודי ההכשרה וההכשרה לשוויון מגדרי של UNU השתתפו ביצירת פלטפורמה זו. איסלנד תומכת גם בפרויקט שהובל על ידי המשרד לאיכות הסביבה של האו"ם בניירובי, קניה, שמטרתו לגייס נשים אפריקאיות ורשתות יזמים בתחום האנרגיה בת-קיימא (אפריקה נשים אנרגיות יזמיות, AWEEF).

5.      סיכום ומסקנות

5.1. משק האנרגיה באיסלנד מבוסס רובו ככולו על אנרגיה מתחדשת (99.9%) למעט בכל הנוגע לתחום התחבורה שם נדרשת עוד כברת דרך.

5.2. הסיכונים העיקריים הנוגעים למשק האנרגיה האיסלנדית קשורים באבטחת רציפות אנרגטית וביטחון אנרגטי באזורים מרוחקים, מבודדים ודללי אוכלוסייה.

5.3. האתגרים העיקריים נוגעים להנגשה שוויונית של אנרגיה מתחדשת לכל.

5.4. איסלנד היא מדינת רווחה נורדית המספקת אנרגיה זולה ונגישה לאזרחיה ובשל כך פנויה גם לייעץ ולקדם מדינות אחרות בדגש על מדינות עולם שלישי שיכולות להנות מהניסיון המקצועי הייחודי של מדינה זו. 

6.      הערכה אישית על העולה מהדו"ח

6.1. איסלנד היא מדינה דמוקרטית שוויונית ומתקדמת. יש לה היכולת להוות גורם מוביל ומודל מצוין למעבר לאנרגיה מתחדשת בקנה מידה גדול עבור שאר מדינות אירופה וכן מדינות אחרות.

6.2.   התחומים המרכזיים המהווים הזדמנות יזמית ועסקית באיסלנד נוגעים לתחומי התחבורה היבשתית והימית בהקשר לפיתוח וקידום מעבר לאנרגיות מתחדשות והקמת תשתיות מתאימות לכך. להערכתי, חברות ישראליות העוסקות בתחומי פיתוח התשתיות לתחבורה יבשתית וימית יכולות לתור אחר הזדמנויות במדינה.






1.      רקע

1.1. אחד המונחים המושמעים והמקובלים בעולם האנרגיה כיום, הוא המונח אנרגיה מתחדשת. תופעות אקלים קיצוניות שהתרחשו השנה מקפיצות את המושג "אנרגיה מתחדשת" למקומות גבוהים בלקסיקון האנרגיה. גם ממשלת ישראל בתוכניותיה קבעה כמדיניות להגעה ל30% אנרגיה ממקורות מתחדשים. מקובל לחשוב שאנרגיה מתחדשת מתכוונת לאנרגיה  המגיעה מהשמש, רוח, מים. כל מה שלא אנרגיה הנוצרת מפחם. ומה עם מימן? האם הוא נחשב אנרגיה מתחדשת. במסמך זה תיאור מדיניות ויישום אנרגיה מתחדשת בנורבגיה.

1.2. נורבגיה, מדינה צפון-אירופית יחסית מאוכלסת בדלילות, המשתרעת אל תוך המעגל הארקטי, מבורכת במשאבי טבע הן מסוג דלקים מאובנים והן בעלי אופי בר קיימא יותר. בעוד שהיא יצואנית גדולה של נפט וגז, כמעט כל החשמל במדינה מסופק על ידי אנרגיית מים, מה שמקנה לה רמת פליטת הפחמן הנמוכה ביותר באירופה. במדינה יש 1,681 תחנות כוח מים, אשר בשנת 2020 סיפקו 88% מאספקת החשמל.

1.3. יתר על כן, בעוד ששאר העולם עוסק בחיפוש מהיר אחר שיטות חדשות לאחסון חשמל, הגיאוגרפיה הייחודית של נורבגיה מאפשרת יותר מ -1,000 מאגרי הידרו, המאפשרים אגירה של עד 70% מצריכת החשמל השנתית. גמישות זו גורמת לכך שנורבגיה אינה חייבת להסתמך על ייצור חשמל לדלק ממאובנים כגיבוי לתנודות בגשמים ובשלגים הנמסים תוך השפעה על תפוקת מימן. נורבגיה גם נערכת לשילוב  מערכת אגירה עם מקורות אנרגיה מתחדשים משתנים אחרים כמו רוח ושמש.

1.4. יצור עודף חשמל: בשל משאבי אנרגיה הידרו שלה, לנורבגיה יש עודף של חשמל מתחדש, כך שהמחירים הם מהזולים בעולם, ומספקים שתי הזדמנויות עיקריות, האחת חיצונית והשנייה פנימית - ייצוא למדינות שכנות ומחוצה לה, ושנית, הרחבת צריכת החשמל המקומית בחימום, תחבורה ובפעולות נפט וגז בחו"ל, תוך ירידה דרסטית בשימוש בדלק מאובנים מקומי. במחצית השנייה של 2020 ייצאה נורבגיה 14 TWh חשמל, מה שהפך אותה ליצואנית החשמל הגדולה באירופה.

1.5. נורבגיה היא חלק מהמערכת הבין-נורדית הסינכרונית הכוללת את שבדיה, פינלנד ומזרח דנמרק. למערכת הבין-נורדית קשרים ישירים ושוטפים עם מערב דנמרק וגרמניה, פולין וליטא דרך שבדיה, וכן מנורבגיה להולנד ומפינלנד לאסטוניה ורוסיה. עם זאת, חברת מערכות ההולכה של נורבגיה "סטטנט", בשיתוף פעולה עם חברת הרשת ההולנדית TenneT, השלימה בדצמבר את נורדלנק, שהוא כבל תת ימי של יותר מ -500 ק"מ, 1,400 מגה-וואט המקשר את שוק החשמל הנורבגי והגרמני ישירות לראשונה.

1.6. בנוסף, קישור צפון הים, שנמצא כ- 720 ק"מ עם יכולת הספק של 1,400 מגה-וואט, יחבר את השוק הנורבגי ובריטניה. השלמת מה שיהיה הקישור התת ימי הארוך בעולם צפויה בהמשך השנה. סך ההספק החשמלי בין מערכת החשמל הנורדית לבין מערכות אחרות צפויה לגדול ביותר
מ- 50% עד שנת 2025.

1.7. נורבגיה אימצה גם ניידות חשמלית באופן יוצא דופן. על פי התאחדות הרכב החשמלי בנורבגיה, עד אשתקד 54% משוק מכוניות הנוסעים במדינה היה חשמלי לחלוטין, השיעור הגבוה ביותר בעולם. הממשלה  נותנת מגוון תמריצים וכן הציבה יעד לאומי לכל מכוניות חדשות שנמכרו לאפס פליטות עד שנת 2025.

1.8. דילמת "המעבר" של נורבגיה מדלקים לאנרגיה מתחדשת: נורבגיה עומדת בפני דילמה גדולה  בהיותה יצואנית נפט וגז. התחזית מצביעה על כך שהביקוש העולמי לדלקים מאובנים צפוי להגיע לשיאו מתישהו לפני 2050. על המדינה להיערך לעידן שלאחר מאובנים, למצוא תעשיות חדשות שיחליפו את תחום הנפט והגז שלה כדי להשאיר משרות איכותיות והכנסות קבועות אחרות.

1.9. הגדלת יכולת הייצור במערכת, עם עודף קיים של אנרגיה מתחדשת ומערכת אגירה, עשויה להיראות מיותרת, אך היא תתמוך במעבר האנרגיה מקונבנציונלית למתחדשת ותגביר את יצוא החשמל בר-קיימא, ותספק זרמי הכנסות חדשים שיחליפו את הירידה הצפויה לטווח הארוך בנפט ובגז.

1.10.         משאב רוח - כמו במדינות רבות אחרות בצפון אירופה, פוטנציאל אנרגיית הרוח של נורבגיה הוא גדול הן בים והן בחוף הים, אך הוא נותר יחסית לא מנוצל. קיבולת אנרגיית הרוח היבשתית הוכפלה בין 2017 ל 2019 ועד אמצע 2020 הגיעה ל -2,662 מגוואט, אך הסקטור נתקל בהתנגדות גוברת בגלל מהירות פיתוחו. אחיזה בהיתרים חדשים בשנת 2019 וכללים חדשים שהוכנסו בשנה שעברה שצפויים להאט את התרחבות המגזר. עם זאת, נורבגיה רואה אפשרויות גדולות יותר מחוץ לחוף הים, שם היא יכולה למנף את ניסיונה הארוך בתחום הנפט והגז.

1.11.         מחקר שהוזמן על ידי חברת האשראי של נורבגיה ופורסם בנובמבר 2020 אמר, כי רוח ים יכולה להפוך לאחת מענפי הייצוא החשובים במדינה. בתרחיש צמיחה מואץ, המחקר העריך שרוח ימית יכולה לספק עד 12.9 מיליארד אירו בשנה לחברות נורבגיות.

1.12.         נורבגיה פיתחה טורבינה של אב-טיפוס, ששימשה בסיס לחוות הרוח Hywind מול חופי סקוטלנד, הראשונה שיצאה לייצור מסחרי. חוות הרוח הימית הראשונה של נורבגיה עצמה תהיה חוות הרוח הצפה הגדולה בעולם. בניית פרויקט Hywind Tampen 88 מגה-וואט החלה באוקטובר והיא נועדה לספק 35% מצרכי ההספק השנתיים של חמש פלטפורמות בשדות הנפט והגז Snorre ו- Gullfaks. קו החוף של נורבגיה ידוע במים העמוקים ובפיורדים המדהימים, אך ישנן גם אפשרויות לניצול אנרגיות הרוח באופן קונבנציונאלי על ידי בניית טורבינות רוח.

1.13.         הערכה אסטרטגית שבוצעה על ידי מינהל מקורות המים והאנרגיה הנורבגיים בשנת 2013 בחנה 15 אזורים וההערכה של הספק כולל הן להתקנות תחתונות קבועות והן לחוות רוח צפות ב -4,600-12,600 מגה-וואט, מה שעלול לייצר 19-50 TWh לשנה. בקצה הגבוה זה ייצג כשליש מצריכת החשמל הנורבגית. 15 האזורים מייצגים רק חלק קטן מהפוטנציאל הכללי.
2025. https://www.en-former.com/en/https://www.en-former.com/en/ משנת 2021

2.      מאפייני התופעה בנורבגיה

2.1. יצור האנרגיה מתחדשת כיום בנורבגיה מגיע עד  98% מייצור החשמל (מספרים במאמרים משתנים) ורובה קשורה לאנרגיית מים. יצור אנרגיה ממים הוא לא חדש. וכבר מסוף המאה ה19 החלו לפתח אנרגיה ממפלי מים. השימוש בחשמל גדל במשך השנים, בהתאם לצמיחה הכלכלית ולמודרניזציה.

2.2. נכון להיום נורבגיה מוצבת במיקום ייחודי גם באנרגיית מים וגם ברוח. אנרגיה מתחדשת מאפשרת גם לייצא חשמל למדינות אחרות ובהתאם לדרישה. בעשור האחרון הפכה אנרגיית הרוח לחלק מייצור החשמל ומספר טורבינות הרוח גדלים משנה לשנה ותוכניות חדשות של אכסדרות רוח על פני הים יוסיפו אנרגיה מתחדשת.

3.      תמונת מצב נוכחית

3.1. שיטת האישורים לקבלת אישור להקמת תחנות מעוגנת בחוק וכן עניין המיסוי מוגדר בתקנות. אפשר לחשוב לכאורה שהמים והאנרגיה המופקת מהם זה חלק מהטבע ואפשר ל"נצל " משאבים אלו באופן חופשי, אולם לא כך המצב.

4.      תוכניות עתידיות -

4.1. בהמשך יפורטו שתי תוכניות מרכזיות לשנים בקרובות.

4.2. בשנת 2019 החליטה הממשלה לפתח שניים מבין 15 האזורים - Utsira Nord ו- SørligeNordsjøII. ב- Utsira Nord קיימת מהירויות רוח ממוצעות של 10.2 m / s כ- 22 ק"מ מהחוף, אך עומקי מים של 185 עד 280 מטר אומרים שהיא מתאימה ביותר לפרויקטים של רוח צפים. SørligeNordsjøII הוא האזור הגדול ביותר שנחשב ונמצא 140 ק"מ מהחוף עם מהירויות רוח ממוצעות של 10.5 מ/ש.
חיבור הרשת הקרוב ביותר נמצא במרחק של 200 ק"מ משם. האזור נמצא בעומק מים של 40-70 מ ', זה מאפשר בניית של חוות רוח עם קרקעית קבועה או צפה.

4.3. חברות נורבגיות כבר פעילות בשווקי רוח אירופיים אחרים בחוף הים ומחוצה לה. פיתוח המשאב המקומי שלה אמור לספק פיילוט  חדשני, במיוחד בתחום הרוח הימית באכסדרה. https://www.en-former.com/en/

4.4. לאחרונה הציעו חוקרים מנורבגיה ומשווייץ פתרון אפשרי לבעיית האנרגיה למטוסים. הרעיון הוא לפתח אסדה צפה, שאליה יחוברו כ-70 איים צפים בקוטר של 100 מטרים כל אחד, הבנויים ממקבצים של פאנלים סולאריים, והמכילים ביחד מיליוני תאים סולאריים על שטח של כקילומטר רבוע. החשמל שיופק מהתאים ישמש להתפלת מי הים ואז, בתהליך אלקטרוליזה, להפרדת המים ליסודותיהם, מימן וחמצן. לאחר מכן, בתהליך תעשייתי שיתבצע על האסדה, המימן ישמש ביחד עם פחמן דו-חמצני (שמומס באופן טבעי במי הים) להפקת מתנול.

4.5. למתנול היסטוריה מוצלחת יחסית כדלק - החל במנועי המכוניות של מרוצי פורמולה 1, דרך תוספת של ביו-מתנול (המופק בדרך כלל מתירס ומקנה סוכר) לבנזין במדינות בדרום אמריקה ובארה"ב, וכלה ביחידת הייצור של חברת החשמל באילת. יחסית לסוגי דלק אחרים פליטות גזי החממה והמזהמים לאוויר הן נמוכות והוא מזיק לסביבה מימית פחות מהחלופות (בנזין, סולר ומזוט). מצד שני, הערך הקלורי של מתנול נמוך מזה של תזקיקי נפט אחרים ולכן נדרשת כמות דלק גדולה יותר כדי לקבל ממנו תפוקת אנרגיה דומה. להערכת החוקרים, אסדה אחת והאיים הצפים שלה יוכלו להפיק 15,000 טון מתנול בשנה שאמורים להספיק למטוס כמו בואינג 737 לטוס הלוך ושוב 300 פעמים בין תל אביב ללונדון. גם משאיות כבדות, ספינות או קטרים יוכלו, לאחר התאמות במנועים, להיות מונעים (בלעדית או חלקית) בדלק מסוג זה.

4.6. הפתרון משלב, על פי החוקרים, מספר יכולות שכבר מיושמות בקנה מידה מלא. עם זאת, הטכנולוגיה של מיצוי פחמן דו-חמצני באמצעות אלקטרו-דיאליזה ממי הים טרם הגיעה לרמת הבשלות הטכנולוגית והכלכלית. ישנן גם סוגיות הנוגעות בתפעול של מערכת מסוג זה: העמידות לתנאים בים (כמו מליחות, גלים, או ניקוי אוכלוסיית בעלי החיים והאצות שתצמדנה לחלקים של הפאנלים הטבולים במי הים). כמו כן, גם השילוב בין טכנולוגיות ההתפלה הקיימות לבין הטכנולוגיה לייצור מימן באלקטרוליזה דורשת התאמות.

5.       סיכום ומסקנות

5.1. אנרגיה מתחדשת היא לא טכנולוגיה חדשה עבור נורבגיה

5.2. רוב האנרגיה הינה אנרגיה הידרואלקטרית. נורבגיה מפתחת אנרגיית רוח וישנן תוכניות ליצר אנרגיות רוח ממתקנים צפים על פני הים.

5.3. נורבגיה מדינה עשירה, עם משאבי טבע גדולים ומעט תושבים.

6.      הערכה אישית על העולה מהדו"ח

6.1. העולם הולך לכיוון של מקורות אנרגיה מתחדשת. לאחרונה יצא לאור ספר חדש בשם "אפוקליפסה אף פעם, כיצד הירוקים מנציחים עוני ופוגעים בכולנו" של מייקל שלנברגר בהוצאת שיבולת 2021. אחת הטענות שלו בספר, שמדינות נחשלות כמו אפריקה מקדמות את הירוקים יתר על המידה וכך מנציחות את העוני. לדעתו לפני הכל, צריך שיהיה חשמל מהיר וזול, כדי לקדם את האוכלוסייה, והעניין של אנרגיה מתחדשת פוגעת במיגור העוני. הסיסמאות של אנרגיה ירוקה טובה לאחר פיתוח המדינה. עולה מכך, שהתנועה לאנרגיה מתחדשת ואנרגיה ירוקה, כנראה בעלת השפעה גדולה מאד שאולי יש בה גם  צדדים שליליים.

6.2. אולם, כשמסתכלים על מדינה עשירה וגדולה עם משאבי טבע אדירים ואוכלוסייה קטנה, כמו נורבגיה, בהחלט מדינה כזו יכולה להוות פיילוט לעולם  בנושא של אנרגיה המתחדשת.

מקורות:

1.      https://www.dlapiper.com/~/media/files/service-and-sector-highlights/renewable-energy-generation-in-norway.pdf

2.      https://www.researchgate.net/profile/Roel-May/publication/255180618_Renewable_energy_respecting_nature_A_synthesis_of_knowledge_on_environmental_impacts_of_renewable_energy_financed_by_the_Research_Council_of_Norway/links/02e7e5200d409c8a43000000/Renewable-energy-respecting-nature-A-synthesis-of-knowledge-on-environmental-impacts-of-renewable-energy-financed-by-the-Research-Council-of-Norway.pdf שנת 2012

3.      https://www.epd.gov.hk/epd/SEA/eng/file/energy_index/norway.pdf

4.      https://www.rvo.nl/sites/default/files/2021/06/Norway-Sustainable-Building-Market-Study-2021.pdf

5.      https://energifaktanorge.no/pdf/norwegian-renewable.pdf






 

1.      רקע

1.1. סולטנות עוּמאן (בערבית: سلطنة عُمان, סַולְטנות עֻמַאן) היא מדינה מזרח-תיכונית, בחלק הדרומי-מערבי של אסיה, בדרום-מזרח חצי האי ערב. היא גובלת באיחוד האמירויות הערביות בצפון-מערב, בערב הסעודית במערב, בתימן בדרום-מערב, בים הערבי בדרום ובמזרח, ובמפרץ עומאן במזרח ובצפון. הדת הרשמית בעומאן היא האסלאם, כמות האוכלוסייה היא 5,233,072 נפש (הערכה 25 ביוני 2021) והשפה הרשמית היא הערבית עיר הבירה של עומאן היא מוסקט.

1.2. כלכלת עומאן היא "כלכלת נפט" כאשר הנפט מהווה 90% מכלל היצוא של המדינה. בעקבות כלכלת הנפט נבנו כבישים חדשים, הוקמו בתי ספר, בתי חולים, תחנות כוח לייצור חשמל ותשתיות להובלת מים. תנופת הפיתוח הפכה את עומאן לסיפור הצלחה כלכלי בקנה מידה עולמי וזאת על-אף העובדה שהיא המדינה היחידה במזרח התיכון בעלת "כלכלת נפט" שאינה חברה באופ"ק ולכן איננה שולטת ישירות על קביעת מחיר הנפט וכמויות התפוקה.

1.3. בתחילת המאה ה-21 חל שיפור נוסף במצב הכלכלי במדינה, עקב העלייה בביקוש לנפט בעולם וכתוצאה מכך - העלייה במחירו. בתקופה זו המדינה הפיקה כ־700,000 חביות נפט מדי יום, נתגלו בה מאגרים של גז טבעי ופותחו תשתיות ומתקנים ליצירת גז טבעי נוזלי, לאחסונו ולהובלתו.

בנובמבר 2000 התקבלה עומאן לארגון הסחר העולמי ובמקביל המשיכה ברפורמות ליברליות בשוק העסקי אשר הגדילו את התמ"ג של המדינה למרות ההאטה הכלכלית העולמית בתקופה זו.

1.4. דמוגרפיה - עומאן היא המדינה הערבית המזרחית ביותר. רוב תושבי המדינה הם ערבים וקיים בה גם מיעוט של תושבים בלוצ'ים. כמו במדינות ערב אחרות, מתגוררים במדינה עובדים זרים רבים, שהגיעו בעיקר מהודו ומפקיסטן. מבחינה דתית, אף על פי שאין מספרים מדויקים, רוב התושבים מאמינים בדת האסלאם, והם מוסלמים איבאדים. במחוז דופר, בדרום המדינה, מתגוררים תושבים מוסלמים סונים רבים, ומיעוט של מוסלמים שיעים. בקרב העובדים הזרים קיים מיעוט של מאמינים הינדים.

1.5. הממשלה מעודדת חינוך ופיתוח של כוח העבודה המקומי מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 כדי להביא להתקדמות כלכלית וסוציאלית במדינה. בשנת 1986 נפתחה בעומאן האוניברסיטה הראשונה ומאז הוקמו מוסדות לימוד אחרים, כמו בתי ספר למשפטים, מכללות טכניות, מוסדות לימוד בתחום הבנקאות, מכללות להכשרת מורים ובתי ספר ללימודי הבריאות והרפואה. כמו כן, מדי שנה מוענקות כ-200 מלגות לאזרחי המדינה, ללימודים במדינות זרות.

1.6. יחסי המדינות עומאן – ישראל -  בין מדינת ישראל לסולטנות עומאן מתקיימים מגעים לא רשמיים. עומאן כמדינה ערבית תומכת באופן רשמי במדינות ערב במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי ארוך השנים. עם זאת, החל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, התקיימו קשרים חשאיים בין ישראל לעומאן, אשר כללו בין היתר ביקורי גומלין חשאיים של בכירים במשטר הישראלי עם מקביליהם במשטר העומאני. קשרים חשאיים אלו, וכן חתימתו של הסכם אוסלו בשנת 1993, הביאו להתחממות היחסים ולכינון יחסים מסחריים בין השתיים. פרוץ האינתיפאדה השנייה, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל בעולם הערבי כנגד ישראל, הביאה לניתוקם הרשמי של היחסים הרשמיים בין המדינות, ולסגירת הנציגויות המסחריות.

1.7. בשנת 1994 ביקר בעומאן ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. באפריל 1996 ביקר במדינה ראש הממשלה שמעון פרס. באוקטובר 2018 ביקרו בעומאן ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד. לאחר הפרסום על הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל באוגוסט 2020, וההודעה הפומבית על נרמול יחסים בין ישראל לבחריין בספטמבר 2020, פרסמה עומאן הודעה רשמית על תמיכה בנורמליזציה עם ישראל ועל תקוותה כי התהליך יוביל להסכם גם עם הפלסטינים .

1.8.  שימוש באנרגיות בעומאן -  מאגרי הנפט המוכחים של עומאן מסתכמים בכ -5.5 מיליארד חביות, הגדולות ה -25 בעולם. נפט מופק ומעובד על ידי פיתוח נפט עומאן (PDO), כאשר עתודות נפט מוכחות מחזיקות יציבות בערך, אם כי ייצור הנפט נמצא בירידה. משרד הנפט והגז אחראי על כל תשתיות הנפט והגז והפרויקטים בעומאן. בעקבות משבר האנרגיה של שנות השבעים, עומאן הכפיל את תפוקת הנפט שלה בין השנים 1979 ל -1985.

1.9. בשנת 2018 נפט וגז היוו 71 אחוז מהכנסות הממשלה. בשנת 2016 חלק הנפט והגז מהכנסות הממשלה היווה 72 אחוזים. הסתמכות הממשלה על נפט וגז כמקור הכנסה צנחה באחוז אחד משנת 2016 לשנת 2018. תחום הנפט והגז היווה 30.1 אחוז מהתוצר הנומינלי בשנת 2017. בין השנים 2000-2007, הייצור צנח ביותר מ- 26%, מ- 972,000 ל -714,800 חביות ליום. הייצור התאושש ל- 816,000 חביות בשנת 2009, ו- 930,000 חביות ליום בשנת 2012.

1.10.                   עתודות הגז הטבעי של עומאן נאמדות בכ- 849.5 מיליארד קוב, המדורגות במקום ה -28 בעולם, והייצור בשנת 2008 עמד על כ- 24 מיליארד קוב לשנה. בספטמבר 2019 אושר כי עומאן הפכה למדינה המזרח תיכונית הראשונה שמארחת את ועידת המחקר הבינלאומית של איגוד הגז (IGRC 2020). איטרציה 16 זו של האירוע תתקיים בין התאריכים 24-26 בפברואר 2020, בשיתוף פעולה עם אומן LNG, בחסות משרד הנפט והגז.

2.      מאפייני התופעה במדינה בעומאן

2.1. אנרגיה מתחדשת -
אנרגיה מתחדשת מתייחסת בדרך כלל לאנרגיות שלא מזהמת את הסביבה וניתן למחזר אותם בטבע. מומחים בינלאומיים סיווגו כעת אנרגיה מתחדשת כאנרגיה מתחדשת מסורתית או חדשה. המסורתי כולל אנרגיה הידרו ענקית וביומסה שנשרפה ישירות, האנרגיה המתחדשת החדשה מתייחסת בעיקר לחשמל קטן, אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, אנרגיית ביומסה, אנרגיה גיאותרמית ואנרגיית האוקיאנוס. הפיתוח המהיר של הכלכלה הביא להגברת דרישות אנרגיה בשווקים.

2.2. עם זאת, הדלק המאובנים המשאבים הנדרשים לייצור אנרגיה הם לא מספיק. יתר על כן, דלקים מאובנים משפיעים ישירות על האקלים שינוי בגלל ההשפעה של פליטת הפחמן על אַטמוֹספֵרָה.
ישנן שתי דרכים עיקריות להפחתת התלות על משאבים מאובנים: ראשית, על ידי הפחתת צריכת האנרגיה על ידי יישום תוכניות לחיסכון באנרגיה המתמקדות באנרגיה הפחתת דרישה ויעילות אנרגטית בתעשייה ותחומים ביתיים ושנית, על ידי עידוד הפיתוח של אנרגיה מתחדשת, מכיוון שזה יעיל בחירה מעשית להפחתת פליטת הפחמן. טכנולוגיות אנרגיה מתחדשות מחזיקות רבות בטווח הארוך יתרונות שלעתים קרובות מתעלמים מהם. היתרונות הללו כוללים ביטחון אנרגיה, יצירת מקומות עבודה, הזדמנויות עסקיות, פיתוח בר קיימא ומניעת התחממות כדור הארץ.

2.3. אנרגיה מתחדשת בעומאן - עומאן פיתחה פרויקטים רבים התואמים את מטרתה לייצר 30% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. פרויקטים אלה כוללים חוות רוח בדופאר, שני IPP סולארי במנה, 11 מתקנים היברידיים סולאריים, ויוזמת 'סחים' להתקנת פאנלים סולאריים בקנה מידה קטן בין היתר על בנייני מגורים ומסחר.

2.4. בפברואר 2019 חתמה קונסורציום בראשות מרובני היפנית על הסכם רכישת חשמל (PPA) עם ה- PDO עומאן לפיתוח פרויקט סולארי PV בנפח 100MW באמין. במארס 2019, קונסורציום של חברות סעודיות וכוויות הבטיח מימון עבור פרויקט חשמל עצמאי פוטו-וולטאי (PV) 500 מגוואט (MW) באיברי בעומאן. חברת אומן לרכישת מים (OPWP) בחרה בחברות במפרץ כמתמודדות מועדפות במרץ 2019. בנק ההשקעות בתשתיות אסיה מבוססות בייג'ינג (AIIB) הלווה 60 מיליון דולר מתוך הסכום הכולל של 275 מיליון דולר, מבשר כי ה- AIIB הוא מימון האנרגיה המתחדשת הראשונה ב- עומאן והאזור. העסקה הכספית הייתה הכרחית להצלחת ההצעות.

3.      התפתחות אנרגיה מתחדשת בעומאן -

3.1. הממשלה פיתחה מדיניות בתחום האנרגיה המתחדשת בשנת 2008, אך היא עדיין לא מסוגלת להתחרות באנרגיה מאובנת והתפתחותה תלויה בתמיכת הממשלה.

3.2. נכון ל- 2013 אין מערכת מימון לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת יש עלות יחידה ראשונית גבוהה של ציוד ותחזוקה, כתוצאה מגדלי הזמנות ראשוניים קטנים, ציוד חדש ואת מספר היחידות הקטן שיש לתחזק. התעשייה יכול להיות מבעיטה במימון הנחוצים ציוד, הון חוזר ותקורות (תקורה היא הוצאה כספית שהיא הכרחית להמשך קיום העסק אך אין דרך לקשור אותה להכנסה ספציפית כלשהי שהוא מייצר) ראשוניות. יהיה צורך בניהול מנוסה. השקעה לא מספקת במחקר ופיתוח טכני לאנרגיה מתחדשת אנרגיה מתחדשת היא עתירת טכניקה ועתירת קרנות תַעֲשִׂיָה. זוהי דרישה להתפתחות יציבה ומהירה. בסוף שנת 2011 לא הייתה השקעה באנרגיה מתחדשת המוקצבת בתקציב.

3.2.1.    מתוך מחקר  מסקנות- יש הזדמנות נהדרת לעומאן לנצל אנרגיה מתחדשת לטובת מסחר, כאנרגיה סולארית ורוח במיוחד טכנולוגיות אשר יכולות להשיג מחירים תחרותיים יותר.

3.2.2.    שימוש יעיל בטכנולוגיות אלה ידרוש את פיתוח בסיס מיומנויות מתאים ולספק את הזדמנות לפתח רמת ייצור מקומית, כל אחת מהן כרוכה בעלייה ברמת התעסוקה המיומנת.

3.2.3.    זה יתרום להרחבה ולגיוון של שניהם הכלכלה ומקורות האנרגיה. זה יהיה בקנה אחד עם מטרות חזון אומן 2020.

3.2.4.    זה גם יעזור לעומאן לבסס עמדה עולמית בתחום האנרגיה הזה על ידי מתן יכולת הדגמה וניטור מקצועית עבור ספקי טכנולוגיה, כמו גם עזרה בהמשך הקידום פיתוח טכנולוגיות רלוונטיות.

3.2.5.    עומאן קבעה את המגמה לשוק החשמל ליברליזציה באזור המפרץ במזרח התיכון.

3.3.  עומאן מצב נוכחי נכון ל-2019 - המדינה שמה דגש משמעותי על עיסוק הסקטור הפרטי בחשמל ובמים הייצור, יחד עם שיפור התפעול התייעלות של גופי המדינה היורשים שנוצרו על פי חוק המגזר. עם כמה מכספי ה- PPA עכשיו להגיע לסוף תקופת התוקף שלהם, ה- OPWP מתכוון ליישם הסדרים חדשים עבור רכש כוח עתידי באמצעות שוק נקודתי, בתחילה רק עבור ה- MIS.

3.3.1.    מתוך מסמך מגזר החשמל - תחת השוק המוצע עיצוב, השוק הספוט יפעל לצד, ובצירוף התשלום הקיים חוזים.

3.3.2.    לכל יצרני החשמל הקיימים תהיה האפשרות להצטרף לשוק הספוט כאשר הנוכחי שלהם חוזים פג.

3.3.3.    ה- OPWP שוקל גם ליישם א תהליך גמיש יותר למתן PPAs חדשים (ו-PWPA), שמטרתם להגביר את התחרות, כולל בין מפעלי ייצור חדשים וקיימים.

3.3.4.    זֶה צפוי להגביר את התחרות בכוח שוק הדור ולספק מנגנון כדי להעמיד קיבולת נוספת שעשויה להיות אחרת לא יהיה נגיש לצדדים שלישיים.

3.3.5.    הנקודה בה השוק אמור להתחיל בניסויים מבצעיים בסוף 2019 והפעלה מסחרית בשנת 2020.

4.      תוכנית מסמך חזון 2040 עומאן

4.1. מטרת המסמך - להתמודד עם אתגרים, לעמוד בקצב האזורי ושינויים גלובליים, מייצרים וניצול הזדמנויות לטפח תחרותיות כלכלית ורווחה חברתית, לעורר צמיחה, ולבנות אמון בכל הכלכלי, החברתי והיחסי התפתחות בפריסה ארצית.

תוך כדי זיהוי העדיפויות הלאומיות, החזון מתמקד בעיצוב מחדש של תפקידיו והקשר בין המגזר הציבורי, הפרטי והאזרחי כדי להבטיח כלכלה יעילה הַנהָלָה, להשיג כלכלה לאומית מפותחת, מגוונת ובת קיימא, לְהַבטִיחַ חלוקה הוגנת של רווחי הפיתוח בין נפות, ולהגן על הטבעי של האומה משאבים וסביבה ייחודית.  יתר על כן, החזון מתבסס על עקרונות אזרחות וזהות אומנית אמיתית למודרניזציה של המערכת האקולוגית החינוכית, תמיכה מחקר מדעי וחדשנות, לפתח תקנות ושירותי בריאות.

4.2.  לקראת כלכלה ירוקה, אסטרטגיות ירוקות וייצור אנרגיה מתחדשת. גישה זו צריכה להתרחש בדרך שתקדם קיימות סביבתית, תשיג יציבות, תפחית את האילוצים והלחצים של ניהול פיננסי, ולהשלים את האוצר בהכנסות ממשאבי טבע לא מסורתיים. מצד שני, ניהול משאבים מסורתיים דורש איזון בין דרישות הפיתוח לקיימות סביבתית כצורך כלכלי.

4.3. התבקשו לבצע רפורמות מבניות בתחום המים להגביר את יעילות המים, להרחיב את שירותי התברואה ולהשתמש בטכנולוגיה מודרנית בטיפול בשפכים ושימוש בחקלאות וייצור אנרגיה, בין יישומים אחרים, לגידול וגיוון הייצור החקלאי שימוש בטכנולוגיה מודרנית ומשפר את ביטחון המזון.

4.4. בסופו של דבר, המטרה היא להתקדם בהדרגה לקראת השימוש בחומרי גלם בייצור סחורות במקום לייצא אותם כמות שהם, ובכך להגדיל את הערך המוסף לבנייה יכולות טכניות רלוונטיות לגוון את מקורות ההכנסה במדינה ולהגביר את עמידותה הכלכלית.

4.5. טכנולוגיות אנרגיה מתחדשות מחזיקות רבות בטווח הארוך יתרונות שלעתים קרובות מתעלמים מהם. היתרונות הללו כוללים ביטחון אנרגיה, יצירת מקומות עבודה, הזדמנויות עסקיות, פיתוח בר קיימא ומניעת התחממות כדור הארץ. קידום פיתוח רי.אי.אס הוא גישה יעילה עבור טיפול בביטחון אנרגיה ושינויי אקלים.

4.5.1.    פיתוח ומחקר של החברות - פיתוח האנרגיה המתחדשת תלוי בתמיכה פוליטית. כל עוד האנרגיה המתחדשת אינה תחרותית כלכלית וכלכלית בשוק הליברלי, יש צורך בתמיכה פוליטית. עם זאת, אנרגיה זו צפויה להפוך בהדרגה זולה יותר בעתיד הקרוב.

4.5.2.    אקלים השקעה חיובית, זכויות קניין חזקות ומשטרי מס נמוכים, עם השתתפות מבוססת בגזרת החשמל מחברות בינלאומיות מובילות, בהחלט יספקו יותר תמריצים ליישומי רישיון בעומאן. בנוסף, חוקים המסדירים ויסות ייצור חשמל יספקו יותר גמישות ותמריצים לאנרגיה המתחדשת.

4.5.3.    דוגמאות - למשל, הממשלה צריכה לפתח מדיניות כדי לתמוך במשקיעים במפעלים סולאריים בקנה מידה גדול וגם כדי לתמוך / להגדיל את השוק הזדמנויות ליישומים פוטו-וולטאיים סולאריים בקנה מידה קטן. יתר על כן אם פיתוח הרגולציה המתאימה והמסגרת הפיננסית אינה מואצת, מדינות שכנות כמו איחוד האמירויות הערביות (איחוד האמירויות הערביות), עשויות לתפוס יתרונות ראשונים ולפתח מומחיות אזורית בגלל הסובסידיות והתמריצים שהוכרזו לאחרונה להתקנות פוטו-וולטאיות סולאריות.

4.5.4.    לסיכום – חייבים להקים ולפתח תשתית מחקר ופיתוח מקומית, שתכלול שיתוף פעולה בין מרכיבים שונים, כולל האקדמיה, התעשייה וממשלה.

5.      נתונים כמותיים- פרויקטים של אנרגיות מתחדשות בעומאן

5.1. פארק רוח של 50 מגה וואט בהרוול הוזמן בשנת 2020 (REVE, 2017).  הרחבה, פרויקט כוח הרוח 50 MW Dhofar I צפוי להפוך לחוות הרוח הגדולה הראשונה בעומאן, בהפעלת 16,000 בתים במחוז דהופאר והפחתת פליטת CO2 ב- 110,000 טון בשנה (מסדר, 2017).  מתבצע מאמץ לחקור עוד יותר את פוטנציאל לאנרגיית רוח, ומים חברת הרכש (OPWP) מחפשת כעת תמיכה באטלס משאבי רוח (PAEW, 2018).

5.2. בשנת 2017, 57% מעלות האספקה ​​הכללית הייתה התאושש מלקוחות באמצעות תעריפים קמעונאיים ב- MIS. 43% הנותרים מההכנסות הדרישה באה בצורה של סבסוד ממשלתי ישיר. יישום תעריפים המשקפים עלויות עבור צרכנים תעשייתיים וממשלתיים והוזלת עלות החשמל באמצעות הכנסת יותר תחרות בשוק החשמל הסיטונאי הם שני צעדים מרכזיים שיעזרו להפחית הלחץ על עמדתה הפיסקלית של הממשלה.

5.3. אזור דהופר אינו משולב לחלוטין ברשת MIS בצפון. שילוב מלא של ה- Dhofar מערכת החשמל (DPS) ו- MIS עד שנת 2023 דרך קו העברה של 400 קילוגרם וולט אמורים להיות מביא לשיפור היעילות התפעולית והיתרונות הכספיים, וניצול יעיל של פוטנציאל אנרגיה מתחדשת (רוח ושמש) בחלקים הדרומיים של עומאן. שיתוף הפעולה האזורי הקיים לקישור הדדי עם איחוד האמירויות הערביות (איחוד האמירויות הערביות) (אבו דאבי) יכולת העברה מוגבלת מספק גישה למערכת החשמל של מדינות חברות אחרות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC). דרך הרשת הלאומית של איחוד האמירויות הערביות. קו העברה ישיר בין עומאן לסעודיה צפוי כדי למנוע את התלות ברשת איחוד האמירויות הערביות לחילופי חשמל עתידיים עם מדינות אחרות במפרץ.

5.4. מתוך חזון 2040

סיכום ומסקנות

5.5. קיימת הזדמנות נהדרת לעומאן לנצל אנרגיה מתחדשת לטובת מסחר, כאנרגיה סולארית ורוח במיוחד טכנולוגיות יכולות להשיג עלויות תחרותיות יותר.

5.6. שימוש יעיל בטכנולוגיות אלה ידרוש את פיתוח בסיס מיומנויות מתאים ולספק את הזדמנות לפתח רמת ייצור מקומית, כל אחת הכרוך בעלייה ברמת התעסוקה המיומנת. זה יתרום להרחבה ולגיוון של שניהם הכלכלה ומקורות האנרגיה.

5.7.  זה יהיה בקנה אחד עם מטרות חזון עומן 2020. זה גם יעזור לעומאן לבסס עמדה עולמית בתחום האנרגיה הזה על ידי מתן יכולת הדגמה וניטור מקצועית עבור ספקי טכנולוגיה, כמו גם עזרה בהמשך הקידום פיתוח טכנולוגיות רלוונטיות.

5.8. התחזיות הנוכחיות מצביעות על כך שעומאן עשויה לעשות זאת בעלי יכולת ייצור מספקת בעתיד, בהתחשב בקצב גידול בינוני של חשמל תחזיות. כפי שהממשלה רוצה להאריך רפורמות בשוק החשמל, סביר להניח שעומאן תאפשר גישה פתוחה לרשת השידור שלה גנרטורים ומוטבים פוטנציאליים אחרים.

5.9. ההתפתחויות עשויות לתמוך במדינה מאמצים מתמשכים לפיתוח אזור המתפקד היטב שוק החשמל. יתר על כן, כחשמל שיא הביקוש בעומאן מתרחש בדרך כלל בחודשים מאי ויוני, אילו הביקוש לשיא ברוב המדינות השכנות בחודש יולי ואוגוסט, עומאן תהיה הזדמנות לסחור בחשמל באזור GCC.

6.      הערכה אישית על העולה מדו"ח

6.1. עומאן כבר פיתחה תוכניות רב שנתיות לפיתוח אנרגיה מתחדשת כאשר עיקר האנרגיה הזאת מתבטאת באמצעות אנרגיה סולרית ואנרגיה הרוח.

אבל בעתיד אם תהייה התפתחות מצד אנרגיית המים (הים) גם זה נלקח בחשבון, הסתמכתי על ארבעה מסמכים עיקריים ועוד מקור מידע ויקיפדיה, מסמך אחד מדבר על תוכניות רב שנתיות עד שנת 2040 שבין היתר במסמך מדובר על מעבר להסתמכות על אנרגיה מתחדשת, מסמך אחר הוא מחקר מ- 2013 שנעשה במלזיה על האפשרות למעבר לאנרגיה מתחדשת במדינה כמו עומאן. ועוד שני מסמכים שמדברים על מצב היום נכון ל-2019 על המעבר לאנרגיה מתחדשת אחד מדבר ספציפית על עומאן והשני עושה השוואה בין מדינות GCC  .

6.2. על סמך סקירה שלי של המסמכים אני רואה שעומאן רוצה להיות בקו ראשון בהטמעת אנרגיות מתחדשות דבר שיביא לה אפשרויות מסחר רבות בקרב שכנותיה. אנרגיה מתחדשת זקוקה לעוד הרבה שיפורים וגיוון יעילות עקב בעיות שונות , כמו אבק המצטבר על הלוחות הסולריים הדורש תחזוקה ואנרגית הרוח שמסתמכת על מזג אוויר שקשה לצפות אותו לאורח שנה שלמה.

6.3. עומאן נכון להיום על-פי המסמכים קצת מפגרת ביעדים השאפתניים שהציבה לעצמה יחד עם זאת היא מתקדמת לעבר אנרגיות מתחדשות. מה שברור מהסקירה זה שנותנים דגש ובונים תוכניות שיתורגמו להשקעה כספית רואים תוצאות.

6.4.  עומאן כבר היום נעזרת בחברות ובמחקרים אשר יביאו יעילות ביצועים בתחום , דבר אשר ייתן אופק כלכלי לאחר שייגמרו עתודות הנפט למדינה וכמובן יעזור במאמץ הבינלאומי בהפחתת הזיהום מאנרגיות מאובנים, עומאן בעזרת פיתוחים שיגיעו מחברות חיצוניות עם השקעות פנימיות יכולה להרשות לעצמה להיות מדינה מתקדמת בתחום אנרגיות מתחדשות .

 קישור למסמך:

מסמך מחקר ממלזיה בנושא אנרגיות מתחדשות של עומאן  -

https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=2ahUKEwiin6bHrv7xAhVE5uAKHbPNAI4QFjAAegQIAxAD&url=https%3A%2F%2Fwww.researchgate.net%2Fpublication%2F276320710_ISSUES_AND_CHALLENGES_WITH_RENEWABLE_ENERGY_IN_OMAN&usg=AOvVaw03G4EaiVCWWHHXAIOK_mqr

מסמך השוואה בין המדינות השונות GCC בנושא אנרגיות מתחדשות -

https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=2ahUKEwi33vTorf7xAhWK_aQKHaA8BegQFjABegQIAxAD&url=https%3A%2F%2Fwww.irena.org%2F-%2Fmedia%2FFiles%2FIRENA%2FAgency%2FPublication%2F2019%2FJan%2FIRENA_Market_Analysis_GCC_2019.pdf&usg=AOvVaw0Rav0AKe_glatBrGv5phYT

מסמך מגזר החשמל העומני (מאי 2019):

תכונות, אתגרים והזדמנויות לשוק ,שילוב

https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=2ahUKEwii7raJrf7xAhXqBGMBHRt1BzsQFjAAegQIAxAD&url=https%3A%2F%2Fwww.kapsarc.org%2Ffile-download.php%3Fi%3D29858&usg=AOvVaw2sWVAr0_UefqwD7JICbaDe

מסמך חזון 2040 עומאן -

https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=2ahUKEwjJv7rRqfzxAhVg_7sIHT4sDgUQFjAEegQIHhAD&url=https%3A%2F%2Fwww.oman.om%2Fwps%2Fwcm%2Fconnect%2Fc41dfcbb-6e1b-4753-9d99-add6627fc3c5%2FOman2040-En.pdf%3FMOD%3DAJPERES%26CACHEID%3Dc41dfcbb-6e1b-4753-9d99-add6627fc3c5&usg=AOvVaw04pSiM2N1hhdjD3wG0Z3q9

ויקיפדיה – ערך עומאן –

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9F








https://land.igad.int/index.php/documents-1/countries/south-sudan/investment-5/1024-south-sudan-gap-analysis-for-renewabe-energy/file

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%90%D7%9F


7.      רקע

7.1. השימוש באנרגיה בחיי היומיום הינו הכרחי כדי לוודא שחברה תהיה מודרנית יותר, תשרוד ותתפתח. מקובל לחשוב שככל שיש יותר מקורות אנרגיה לחברה מסוימת, כך תקטן בהתאמה רמת העוני, תתפתח החקלאות והכלכלה, ישתפרו הבריאות והחינוך והחברה תהנה מתחושת יציבות.

7.2. לצד מדינות רבות מפותחות שיודעות כיצד לייצר אנרגיה ולהשתמש בה, כמו גם כיצד לאפשר לאוכלוסייה להנות מהיתרונות של נגישות למקורות אנרגיה ולניצול שלה לצרכיהם, הרי שאזורים רבים בעולם כגון אזור המדינות מדרום לסהרה (לשעבר "אפריקה השחורה"), סובלים מנכשלות חברתית וסביבתית עדיין משתמשים בביומסה לצורך חימום ובישול. מעבר לכך, נהוג להתייחס לכ - 60% מאוכלוסיית אפריקה כמי שמשתמשים באנרגיית ביומסה ביומיום, ולכן השפעות שליליות על הסביבה.  מעבר לכך,
כ 38% מאוכלוסיית המדינות החלשות מחוברים לחשמל, בשעה שהממוצע העולמי עומד על 79%.

7.3. "אנרגיה מתחדשת" מוגדרת ככזאת שתאפשר את הייצור והשימוש בה באופן שלא יפגע לטווח ארוך בסביבה. נהוג לחלק את האנרגיה המתחדשת לשני מרכיבים מרכזיים: השימוש ברוח, מים, שמש... לצורך ייצור אנרגיה. לצד, ייעול השימוש והניצול של אנרגיה. וזה בניגוד למקורות האנרגיה המסורתיים כגון פחם ודלקים אשר הינם מתכלים ובשימוש בהם נגרם זיהום אוויר שפוגע בבריאות ובאטמוספירה.

7.4. כדי לוודא שמדינות חלשות ינסו לצמצם את הפערים מול שאר העולם, האו"ם מעורב חזק מאוד בנושא ואחת לכמה שנים מייצר תכנית כוללת עולמית שנוגעת לאנרגיה. כבר בתחילת העשור, הוכרזה שנת 2012 כשנת אנרגיה בת-קיימא לכולם SE4ALL. היוזמה של האו"ם מתייחסת ל 3 נושאים מרכזיים שיש להשיג עד 2030:

7.4.1.     להבטיח לעולם נגישות למקורות אנרגיה מודרניים

7.4.2.     הכפלת המאמצים לשיפור מקורות האנרגיה

7.4.3.     הכפלת החלק של אנרגיה מתחדשת בתמהיל האנרגיה הכולל.

7.5. הרפובליקה של דרום סודאן, למשל, ביקשה להצטרף לתכנית SE4ALL ובהיותה חלק מהתכנית, הוחלט על פרויקט בן 3 שלבים מרכזיים כדי לגבש ולממש את התכנית:

7.5.1.     מחקר שוק מקיף אודות מקורות ושימוש האנרגיה בסודאן, כולל פערים.

7.5.2.     גיבוש תכנית פעולה לאומית שתתן עדיפות למגזר האנרגיה

7.5.3.     יישום תכנית הפעולה.

7.6. הסכם פריז (2015) מהווה אבן דרך משמעותית בינ"ל בנושא אנרגיה מתחדשת ובפרט במיקוד להתמודדות הבי"נל בשינויי האקלים והמאבק בפגיעה בסביבה. סודאן (הצפונית והדרומית) תמכו וחתמו על אימוץ ההסכם.

8.      מאפייני התופעה בסודאן

8.1. עד שנת 2011 הייתה סודאן המדינה הגדולה ביותר באפריקה. המתח הגואה בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי הביא לתקופות אכזריות של קרבות והרג. בשנת 2011 קיבלה רפובליקת דרום סודאן את עצמאותה, ורק בשנת 2015 המצב הפוליטי בה התייצב לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם. רפובליקת צפון סודאן הינה המדינה השלישית בגודלה באפריקה ומורכבת מ 18 מדינות. מרבית האוכלוסייה מוסלמים. האזור מתאפיין שנים רבות בחוסר יציבות שלטונית ומרידות בשלטון המרכזי.

8.2. בהסכמי אברהם הייתה צפון סודאן אחת ממדינות אפריקה אשר חתמו על הסכם נורמליזציה בשנת 2021 וכעת מתקיים תהליך איטי של בניית יחסי אמון, כלכלה וחברה בינה ובין ישראל.

8.3. אנרגיה במיצוי חסר – זהו מאפיין מרכזי של שוק האנרגיה בסודאן. הן במיצוי מקורות אנרגיה מתכלים כגון גז טבעי ודלקים, והן במקורות אנרגיה בת קיימא כגון אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח וכד'. הפרדוקס הוא שסודאן התברכה במקורות אנרגיה רבים, ולמעט למשל, חומרי בערה מהטבע כמו עץ, כחומר גלם, כל השאר עדיין לא פותחו למקורות אנרגיה פעילים.

8.4. מגפת הקורונה הקצינה את הצורך של אוכלוסיות בעולם לנגישות למקורות אנרגיה זמינים ויציבים וזאת במטרה להגיב מהר ולטפל לאורך זמן. בסודאן הדבר בא לידי ביטוי בצורה ברורה כאשר במהלך מרס 20' היה מקרה אחד של חולה מאומת, לעומת יותר מ 9500 בסוף יוני 20'.

8.5. הקשר בין נגישות למקורות אנרגיה בת קיימה ובין העוני הביא את סודאן לגבש תכנית אסטרטגית בנושא, שישלב מטרות הן מתחום האנרגיה המתחדשת ובה בעת לטפל ולצמצם את שיעור העוני במדינה.

8.6. העדר נגישות למקורות אנרגיה בת קיימא והעובדה שנשים בסודאן מקדישות זמן רב מהיומיום שלהן לליקוט וייצור אמצעים לחימום ובישול, מגביל מאוד את קצב ההתפתחות של הנשים בסודאן, ואף מעבר לזה, היקף המחלות הקשורות לשאיפת עשן, גדול באופן יחסי בקרב נשים סודניות.

9.      תמונת מצב נוכחית

9.1. בסודאן מקורות אנרגיה רבים, חלקם הגדול תחת ההגדרה של אנרגיה בת קיימא, אלא שהידע והטכנולוגיה הקיימים כיום, כמו גם מבנה עקומת הביקוש וההיצע לאנרגיה בסודאן, ממצבים את סודאן כמדינה חלשה אבל עם פוטנציאל רב בתחום האנרגיה. בהמשך סקירת מקורות האנרגיה של סודאן וכיצד ניתן לממש אותם.

9.2. אנרגיה סולארית – סודאן מדינה חמה מאוד ונמצאת בקרבת קו-המשווה שבו קיימת נוכחות של אנרגיית השמש במרבית השנה. הדבר מאפשר ליצור חשמל מקולטי שמש ו/או מטכנולוגיות לריכוז אנרגיית השמש.

9.3. מיצוי אנרגיה סולארית היום בסודאן הוא בעיקר בייצור חשמל מקולטי שמש במקומות מסוימים שבהם אין חיבור לרשת חשמל מסודרת וכן לצורך הפעלת משאבות השקיה. בנוסף, קיים פוטנציאל רב להקמת מתקני ריכוז אנרגיית השמש למטרת יצירת חום וממנו ליצירת אנרגיה במנוע טורבינה. המדינה החלה לפעול בנושא מול חברה אירופאית כבר בשנת 2010 במטרה להקים 2 מתקנים ראשונים.

9.4. מוסדות האו"ם וארגונים נוספים השקיעו ב 2016, 5 מיליון דולרים לטובת פריסת 1469 משאבות השקיה מבוססות אנרגיה סולארית בצפון סודאן. על בסיס ההצלחה הזאת, הושקעו על ידם 7 מיליון דולר נוספים להתקנת 450 משאבות השקיה סולאריות על נהר הנילוס. כתוצאה מההצלחות האלה, קיבלה סודאן לאחרונה, מבנק השקעות אפריקה, מענק של 21.7 מיליון דולר למטרת פריסת 1200 משאבות השקיה סולאריות במדינת קורדופן. המטרה היא לצמצם את השימוש שעושים החקלאים במשאבות מבוססות דיזל שהוא גם יקר יותר מהפתרון החדש. המדינה תשא ברוב העלויות המיידיות של הפיתוח והתקנת המשאבות.

9.5. אנרגיה הידראולית (כוח המים) – אחד ממקורות האנרגיה הפוטנציאלים המשמעותיים של סודאן. הכוונה לייצור חשמל כתוצאה מנפילה או זרימה חזקה של מים שמנוצלת לטובת הפעלת טורבינות שמייצרות חשמל.

9.6. הפוטנציאל ההידראולי של סודאן הוא גדול מאוד, ובהתייחס לפיתוח מתקנים הידראוליים לייצור חשמל בהספק גדול שיחבר אזורים לרשת החשמל הגדולה, כבר ב 2017 הייתה תשתית המבוססת על 6 סכרים ייעודיים לנושא שסיפקו כמעט את כל כמות החשמל שמתוכננת עד 2030. עם זאת, פוטנציאל הניצול ההידראולי של סודאן הינו כמעט כפול מהיעדים של 2030, אלא שמהניסיון שהצטבר עד כה ברור כי הקמת התשתית עשויה לפגוע בצורה קשה בסביבה, באספקת המים ולא תמיד תהיה קוסט-אפקטיבית לטווח זמן סביר. כל המשך פיתוח הפוטנציאל ההידראולי של סודאן תלוי בתהליכים רחבים של אישורים ובחינה סביבתית.

9.7. לצד המגבלות של תחנות כוח הידראוליות גדולות, קיים פוטנציאל רב מאוד שעדיין לא מנוצל להקמת תחנות כוח בינוניות וקטנות באזורים שאליהם לא מגיעה רשת החשמל, ואשר עשויים להיות נוחים יותר לפיתוח הן מבחינת רגולציה והן מבחינת ההשפעה על הסביבה.

9.8. אנרגיית הרוח – הניצול של משב הרוח ליצירת אנרגיה נפוץ בעיקר דרך שבשבות שמייצרות חשמל. במקרים רבים החשמל מתווסף לרשת החשמל הלאומית, אולם תחנות הכח פעמים רבות מספקות חשמל לצריכה מקומית ללא חיבור לרשת. בנוסף, בעזרת הרוח ניתן לייצר אנרגיה למטרת הפעלה ישירה של תשתיות כמו למשל משאבות להשקיה.

9.9. הרוח בסודאן חזקה מספיק לייצור אנרגיה בעיקר באזורים הקרובים לים האדום ובפרט באזורי ההרים בצפון סודאן. קיימים מספר פרויקטים שכבר פותחו בדרום סודאן (ראה בהמשך) והכוונה היא להמשיך לממש את הפוטנציאל.

9.10.                  בעשור האחרון העניקו לסודאן, האו"ם וארגונים נוספים הקשורים לאיכות הסביבה, 216.8 מיליון דולר לטובת פיתוח מקור אנרגית רוח משמעותי במדינת דונגולה. מעבר ליעד המרכזי של אספקת חשמל במדינה, המטרה היא להניע את סודאן לפיתוח רגולציה ותעשיית אנרגיה מתחדשת וכן לקבוע עקרונו לפיתוח אנרגיית הרוחב גם בשאר המדינות.

9.11.                  חומרי בעירה טבעיים – השימוש בעצים, פחם וחומרי בעיה טבעיים אחרים משמשים את רוב תושבי סודאן בעיקר לבישול. במרבית האזורים העירוניים לא קיימת אספקה קבועה של דלק נקי לצרכי בישול.

9.12.                  ההיקף הנרחב של השימוש בחומרי בערה טבעיים משפיע לרעה על הסביבה, בעיקר בהקשר של חיסול יערות של עצים חיים כדי לייבש אותם למטרת שריפה. היעד המרכזי של סודאן הוא לצמצם עד כמה שניתן את השימוש בחומרי בערה טבעיים.

9.13.                  אנרגיה גאותרמית – הכוונה לניצול הפעילות הגעשית התת קרקעית באזורים מסוימים למטרת ייצור אנרגיה מהחום שבוקע מהאדמה. בסודאן אותר פוטנציאל רחב של אנרגיה מהסוג הזה, בעיקר במספר מוקדים געשיים ברחבי המדינה.

9.14.                  מכיוון שקניה הקרובה לסודאן כבר מפעילה תחנות כוח על בסיס אנרגיה גאותרמית, הממשל הסודני  מתכוון ללמוד מהניסיון שלה כדי לפתח בסודאן.

9.15.                  אנרגיה מניצול דלק מאובנים (נפט, גז טבעי..) – מאגרי הדלק של סודאן הם גדולים מאוד והיו מקור אנרגיה וכלכלה משמעותיים לאורך השנים. עם הפיצול של המדינה 2011, כ 75% ממקורות הדלק של המדינה הינם בשליטת דרום סודאן. בהיבטי פיתוח נוסף של תחנות שאיבת דלק, למרות הפוטנציאל הקיים, הנושא לא מקבל דחיפה משמעותית בסל הכולל של שוק האנרגיה של סודאן.

9.16.                  הגז הטבעי של סודאן נמצא בכמויות גדולות מאוד באדמה (כפול מהפוטנציאל של כווית, למשל) אולם עד כה לא הוקדשו מאמצים לכרות את הגז הזה בצורה שהוא ינוצל לאנרגיה. הפוטנציאל קיים אבל ממש לא מנוצל.

9.17.                  שוק האנרגיה של סודאן נמצא בצמיחה מתמדת בעשור האחרון. עקומת היצע החשמל במדינה כיום,  מורכבת בעיקר משלושת המקורות הבאים: חומרי תבערה טבעיים, נפט, חשמל הידראולי. כ 60% מאספקת האנרגיה בסודאן נובעת מעצים, כ 30% נוספים בניצול נפט, והשאר בעיקר מחשמל הידראולי. רשת החשמל הארצית מורכבת ממספר עורקים מרכזיים שמספקים חשמל בעיקר לצפון/דרום/מזרח המדינה, בעוד שאזור המערב מקבל פחות נגישות לחשמל מהרשת ושם ניתן למצוא תחנות כוח קטנות מקומיות המבוססות על שריפת דלק.

9.18.                  בהיבטי אנרגיה מתחדשת, החשמל ההידראולי הוא הדומיננטי כיום בסודאן. מזוהה גם עלייה יציבה באספקת חשמל מאנרגיה סולארית.

9.19.                  בהיבטי הצריכה של אנרגיה במדינה, ניכר גידול קבוע בצריכה בעשור האחרון. עקומת הביקוש  במדינה מורכבת בעיקר מצריכת משקי הבית והתחבורה. כמחצית מהצריכה הכוללת היא משקי בית וניכרת עלייה יציבה בביקושים. תחבורה ומסחר מרכיבים את שאר הצריכה, ושם ניכרת צמיחה אבל איטית יחסית לביקוש משקי הבית.

9.20.                  השימושים העיקריים באנרגיה הם למטרת בישול וחימום (דומיננטיות לאנרגיה משריפת עצים), ודלקים לכלי רכב.

9.21.                  הרגולציה בתחום האנרגיה בסודאן הייתה באופן היסטורי באחריות משרד החקלאות והיערות בשל השימוש העצום בחומרי בערה טבעיים. אולם, עם המעבר לפיתוח יכולות אנרגיה בת קיימא, הועברה האחריות לתחום זה למשרד המים, השקיה והחשמל.  בעשור האחרון שוק האנרגיה מתבסס על 2 חוקי יסוד מרכזיים שמגדירים את האחריות לחשמל במדינה וכן מעודדים השקעות עתירות הון בתשתיות, כמו גם ביצירת שיתופי פעולה עסקיים בין המגזר הציבורי לפרטי בתחום האנרגיה.

9.22.                  מספר חברות-אנרגיה בקנה מידה לאומי מרכיבות את יצרניות החשמל בפיקוח המדינה. פיתוח ותשתית חשמל בסודאן מתבססת על מספר תוכניות מדינתיות שנקבעו בשנים האחרונות: תכנית חומש 2015-2019 לפיתוח רשת החשמל למדינות בסודאן והנגשת אנרגיה לאוכלוסייה, תכנית תחנות הכוח לטווח ארוך 2012-2031 מבססת את הצמצום של פערי היצע מול הביקוש על תחנות כוח מבוססות פחם, וכן חיזוק הגיבוי האנרגטי עם מדינות שכנות כמו אתיופיה ותחזוקה של מתקני חשמל הידראולי קיימים. בכל מקרה, התכנית לא התייחסה בכלל להיבטים של פיתוח מקורות מאנרגיה מתחדשת.

9.23.                  הממשלה מעודדת מאוד את החברות בשוק לפתח מקורות אנרגיה ותחנות כוח, עד כדי כך שהיא מעמידה לרשות השוק מענקים רבים וסיוע רב. מעבר לכך, מחיר החשמל לצרכן הוא ככה"נ נמוך מאוד יחסית לעלות שלו, ואת ההפרשים מול העלות הממשלה מממנת לחברות. אולם המצב הזה יוצר עומס רב על תקציב המדינה, שנמצאת גם כך במצב כלכלי נחות ובחובות כבדים. יתירה מכך, מחירי החשמל הנמוכים שהמדינה גובה ביחד עם המבנה הדמוגרפי הכפרי הנרחב של האוכלוסייה שהיא ביסודה חלשה כלכלית, גורמים לחברות האנרגיה חשש של חוסר רווחיות בפיתוח מתקנים עתירי הון וידע.

9.24.         במצב החדש שנוצר בסודאן, כשיש גידול מתמיד בביקוש לאנרגיה לסוגיה, ובה בעת המדינה לא מצליחה לספק את הביקוש מבחינת ההיצע, נוצר וואקום שאותו המדינה צריכה לצמצם באמצעות פיתוח תשתיות והשקעות מרובות.

10. תוכניות הפיתוח של מקורות אנרגיה מתחדשת בסודאן

10.1.                  האחריות על פיתוח אנרגיה מתחדשת בסודאן הייתה באופן מסורתי תחת הגג של 3 גופים מדינתיים. למרות חלוקה די ברורה של האחריות ביניהם, חוסר התיאום והעדר אג'נדה אחידה הביאו לעיכוב משמעותי בפיתוח מקורות האנרגיה החדשים.

10.2.                  יוזמות לפיתוח תחנות כוח על בסיס אנרגיה מתחדשת כן בוצעו בשנים האחרונות בסודאן, בעיקר כדי לגוון את מה שכבר קיים בדמות תחנות כוח הידראולי גדולות ושימוש באנרגיה תרמית. תכניות לפיתוח תחנות כוח על בסיס רוח ושמש קיימות, אלא שהתקציב הנדרש לכך הוא גדול מאוד והמימון שלו לא ריאלי. בנוסף, קיימת יזימה רגולטורית לכינון חוק אנרגיה מתחדשת וגיבוש תכנית אב לאנרגיה מתחדשת. האחרונים עשויים לעודד את התחום בהיקף נרחב.

10.3.                  במקביל להסדרת ההיצע, ממשלת סודאן קיבלה החלטה בשנים האחרונות להסדיר את נושא הצריכה של אנרגיה במדינה, ובעיקר לצמצם צריכה לא חכמה ולא מבוקרת של אנרגיה בקרב משקי הבית ומשרדי הממשלה.

10.4.                  כדי לבצע מעבר לעידן האנרגיה המתחדשת גובשה מפת-דרכים שמציבה 3 יעדים לאומיים מרכזיים הנחלקים ל 9 אסטרטגיות המפורטות ל 69 פעולות לביצוע כולל המלצות ותכניות למימוש.

10.5.                  יעד לאומי #1 – יצירת נגישות למקורות אנרגיה בת קיימא לטובת חיסול העוני בכל צורותיו באזורים הכפריים, והעצמת הנשים.

להשגת היעד הזה גובשו 3 אסטרטגיות מרכזיות:

10.5.1.                         הרחבת הנגישות של כולם למקורות אנרגיה מודרנית לטובת חיסול העוני

10.5.2.                         תכלול ופריסת פתרונות אנרגיה מבוזרים לאזורים הכפריים

10.5.3.                         שיפור ניצול האנרגיה באזורים העירוניים והרחבת היכולות של אזורי התעשייה הצורכים אנרגיה.

10.6.                  יעד לאומי #2 – שינוי מבני של מגזר האנרגיה ומעבר לאנרגיה בת קיימא

להשגת היעד הזה גובשו גם כן 4 אסטרטגיות מרכזיות:

10.6.1.                         חיזוק המיומנות המוסדית והיכולת לתכנן על בסיס מידע רלוונטי ומבוסס

10.6.2.                         גיבוש מדיניות של צמצום הסיכון במצבים של השקעות באנרגיה מתחדשת.

10.6.3.                         גיבוש מסגרות מדינתיות לנהל בסיס נתונים רחב של מידע וידע בתחום האנרגיה המתחדשת.

10.6.4.                         לשלב את האנרגיה המתחדשת בכל התוכניות הלאומיות הקשורות לפיתוח במדינה.

10.7.                  יעד לאומי #3 – פיתוח שירותי אנרגיה מתחדשת לטובת שרידות והתאוששות (ממשברים)

להשגת היעד הזה גובשו 2 אסטרטגיות מרכזיות:

10.7.1.                         שילוב אנרגיה מתחדשת בכל התכניות הקשורות לשרידות והתאוששות

10.7.2.                         פריסת חשמל מאנרגיה סולארית לטובת צרכי האנרגיה הבסיסיים באופן פרודוקטיבי.

10.8.                  כאמור, עבור 9 האסטרטגיות לעיל, גובשו 69 דרכי פעולה מומלצות במגוון תחומי עשייה ולטווחי זמן שונים. ניתן להתרשם מהגוון של דרכי הפעולה בטבלה הבאה שמציגה את האב-טיפוס של דרך פעולה ומספר ההצעות שהונחו בתכנית מכל סוג.

10.9.                  בהמשך הדו"ח יובאו בפירוט כווני הפעולה שנקבעו לאחת האסטרטגיות עבור כל אחד מ 3 היעדים הלאומיים (במידה וקיים ביקוש לתמונה המלאה, ניתן לבצע מחקר נוסף מפורט יותר).

10.10.              עבור היעד הראשון,  למינוף האנרגיה המתחדשת לטובת חיסול העוני באזורים הכפריים והעצמת הנשים, נקבעו כאמור 3 אסטרטגיות מרכזיות.

לאסטרטגיה - תכלול ופריסת פתרונות אנרגיה מבוזרים לאזורים הכפריים נקבעו מספר כווני פעולה לטווחי זמן שונים, כדלהלן:

10.10.1.                   לטווח הקצר – אימוץ התכנית של צוות האנרגיה של האו"ם לרתימת אנרגיה סולארית לטובת חקלאות וייצור מזון באזורים הכפריים ככלי לצמצום העוני.

10.10.2.                   לטווח קצר – פריסת רשתות חשמל מקומיות (לא מחוברות לרשת הלאומית), מאנרגיה סולארית לטובת חירום, הטענת מכשירים, ותאורה בבית.

10.10.3.                   לטווח קצר – הקמת דירקטוריונים ויחידות הקשורות ישירות לאנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה והכרייה כדי לייצר תיאום בין כל היוזמות והתכניות והפרויקטים שמתבצעים במדינה בתחום האנרגיה המתחדשת.

10.10.4.                   לטווח קצר - גיבוש תוכניות אנרגיה שיתאימו לקריטריונים של גופים בינ"ל העוסקים בהתמודדות עם שינויי האקלים. גיבוש הצעות לפרויקטים שיקבלו מימון בינ"ל, שיכוונו לפיתוח מוצרים בעלי ערך מוסף בתחום האנרגיה, ובין היתר יספקו תעסוקה לתושבי האזורים הכפריים. במקביל יתנו מענה ליעדים הבינ"ל הקשורים להפחתת גז חממה ושיפור הסביבה.

10.10.5.                   לטווח קצר – היכרות עם הטכנולוגיה של יצירת גז טבעי מהפרשות של בעלי חיים (BIOGAS).

10.10.6.                   לטווח בינוני – תמיכה ממשלתית במדיניות שהתוצאה שלה היא תוספת ערך כתוצאה משימוש באנרגיה מתחדשת

10.10.7.                   לטווח בינוני – הגברת השימוש בטכנולוגיות ופתרונות המבוססים על אנרגיה מתחדשת בכל הקשור לחדשנות ולמודלים עסקיים הרלוונטיים לסודאן. הקפדה על שימוש במקורות האנרגיה של סודאן וכן על ROI חיובי בפרויקטים האלה.

10.10.8.                   לטווח בינוני – עידוד האימוץ של טכנולוגיות חדשות להמרה אפקטיבית יותר של חומרי תבערה טבעיים, כגון שימוש בתנורים חדישים יותר. כמו גם פיתוח תהליכי BIOGAS שיספקו לאוכלוסייה אנרגיה נקייה יותר.

10.10.9.                   לטווח בינוני – ביצוע פיילוט של פרויקטים העוסקים בייבוש (מזון) על בסיס אנרגיה סולארית, כדי להטמיע טוב יותר את הטכנולוגיה בקרב החקלאים.

10.11.              עבור היעד השני,  לשפר את היכולת של המדינה לנהל סיכונים ולהציע פרויקטים עם כדאיות כלכלית למגזר העסקי, נקבעו כאמור 4 אסטרטגיות מרכזיות.

לאסטרטגיה - גיבוש מדיניות של צמצום הסיכון במצבים של השקעות באנרגיה מתחדשת נקבעו מספר כווני פעולה לטווחי זמן שונים, כדלהלן:

10.11.1.                   לטווח קצר – ריכוז כל החוקים והיוזמות בנושא אנרגיה מתחדשת שממתינים לאישור. על בסיס סדר עדיפות לאומי, להתחיל לטפל בחוקים החדשים שיש בהם תכנים שיספקו ערבונות והקטנת הסיכונים בפרויקטים הקשורים לאנרגיה מתחדשת.

10.11.2.                   לטווח בינוני – חשיבה על גיבוש מדיניות שתאפשר מעורבות חזקה של הקהילה הסודנית, שלא חיה בסודאן, (דגש על אנשי עסקים), להיות מעורבים בפרויקטים כלכליים בתחום אנרגיה מתחדשת.

10.11.3.                   לטווח בינוני – אימוץ התכניות של UNDP לפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בסיכון נמוך, כדי למשוך לשוק משקיעים בינ"ל ולאפשר את המימון של פרויקטים עתירי הון.

10.11.4.                   לטווח בינוני – הקמת פרויקטים קטנים על בסיס אנרגית רוח, שמש תוך קבלת מימון מארגונים בינ"ל הרלוונטיים לכך, כדי להוכיח התכנות למימוש ואספקת אנרגיה במטרה למשוך שחקנים יותר גדולים לשוק כמשקיעים ויצרנים לפרויקטים הגדולים באמת.

10.11.5.                   לטווח ארוך – גיבוש גישה אסטרטגית לשילוב המגזר הפרטי בשוק האנרגיה, תוך קביעת מדיניות מאפשרת, שקיפות מול המוסדות, תהליכי אישור מהירים כמו גם אפשרויות מימון נוחות לפרויקטים.

10.11.6.                   לטווח ארוך – מעבר לייצור אנרגיה מגז טבעי שהוא מקור אנרגיה עצום של סודן שעדיין לא מנוצל. מעבר לכך, היום הגז הטבעי מתנדף לאטמוספרה תוך כדי כריית הנפט ומזהם את האטמוספירה. המטרה היא לעבור מייצור אנרגיה על בסיס שריפת נפט, לייצור אנרגיה על בסיס הגז הטבעי וע"י כך להרוויח יעילות רבה יותר בניצול האנרגיה לצד הקטנת הזיהום הסביבתי.

10.11.7.                   לטווח ארוך – יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים בין הממשלה, האו"ם והמגזר הפרטי והאקדמיה כדי לפתח את תחום האנרגיה המתחדשת, וליצור מוצרי אנרגיה חדשים כגון גז בישול כחלק מאקוסיסטם המבוסס על האנרגיה הזאת.

10.12.              עבור היעד השלישי,  לתעל את האנרגיה המתחדשת לטובת שיפור יכולת השרידות וההתאוששות של האוכלוסייה הכפרית מנזקי טבע (כגון שיטפון) ומשברים חברתיים (כגון מלחמת אזרחים), נקבעו 2 אסטרטגיות מרכזיות.

לאסטרטגיה - פריסת חשמל מאנרגיה סולארית לטובת צרכי האנרגיה הבסיסיים באופן פרודוקטיבי נקבעו מספר כווני פעולה לטווחי זמן שונים, כדלהלן:

10.12.1.                   לטווח קצר – פריסת רשתות חשמל מקומיות על בסיס אנרגיה סולארית, שאינן מחוברות לרשת הלאומית. וזאת במטרה לתמוך בתעשייה מקומית, השקיה וחקלאות, ואף בתאורת חירום וטעינת מכשירים סלולאריים בבתים.

10.12.2.                   לטווח קצר – תמיכה רחבה ביכולות של המדינה והרשויות המקומיות והמגזר הציבורי והחברתי לעודד את האוכלוסייה להשתמש באנרגיה מתחדשת וללמד אותם איך להשתמש באנרגיה מודרנית, כמו גם לאפשר להם לשתות מים נקיים ולשפר את הבטחון האישי של נשים וילדים.

10.12.3.                   לטווח בינוני – פריסת תחנות כוח אזוריות ופתרונות טכנולוגיים מבוססי אנרגיה מתחדשת שיתמכו בפיתוח של האקוסיסטם בתחום החקלאות, המרעה ואורח החיים הכללי.

10.12.4.                   לטווח בינוני – גיבוש תמריצים למשיכת משקיעים ויצרנים לביצוע פרויקטים של אנרגיה מתחדשת.

10.12.5.                   תמונה שמכילה שמים, מפעל, חוץ, ישן התיאור נוצר באופן אוטומטילטווח ארוך – שילוב הנושא של אנרגיה מתחדשת לטובת שרידות והתאוששות, בכל התכניות הלאומיות הקשורות לפיתוח שוק האנרגיה.

11. נתונים כמותיים

11.1.                  אנרגיה סולארית – אומדני האנרגיה בסודאן מלמדים שברוב חלקי המדינה קיימת ברוב השנה קרינה של מינימום kWh/m2 1800 , הנדרשת כדי להצדיק פרויקטים של ייצור חשמל מאנרגיה סולארית.

11.2.                  שוק אנרגיית החשמל בסודאן – עקומת ההיצע – ניתן להבחין כי עד לפני כמה שנים, התקיימה עלייה יציבה בתצרוכת העץ כחומר בערה, לצד ערכים יחסית קבועים של שימוש במקורות אנרגיה נוספים.

ניתן להבחין כי עד לפני מספר שנים, לצד נתח משמעותי של אנרגיה הידראולית במדינה, חל גידול משמעותי ביצירת אנרגיה כתוצאה משריפת נפט, דבר שעולה בקנה אחד עם תכנית החומש הלאומית שכוונה להרחבת מקורות האנרגיה במדינה על בסיס נפט.

11.3.                  שוק אנרגיית החשמל בסודאן – עקומת הביקוש – ניתן להבחין כי עד לפני מספר שנים חל גידול מתמיד בביקושים של משקי הבית, לצד יציבות מסוימת בביקושים לתעשייה וחלקות. המצב דומה גם כיום.

11.4.                  מחירי החשמל באפריקה, עלות כוללת יחסית למחיר לצרכן – ניתן למצוא את סודאן בתחתית התרשים, שם אינדיקציה לכך שסודאן גובה מחיר מינימום עבור החשמל שהיא מספקת לצרכנים ובכך מקטינה את שולי הרווח שלה לצורך בניית מקורות מימון להשקעה ופיתוח של השוק.

12. סיכום ומסקנות

12.1.                  שוק האנרגיה בסודאן צומח בצורה מהירה, הן הביקוש והן ההיצע.

12.2.                  פיתוח מפת דרכים אסטרטגית לאומית לגיבוש מדיניות ולקידום הנושא של אנרגיה מתחדשת, לטובת פיתוח בר קיימא ולצמצום העוני, מגיע בנקודה בזמן שהיא קריטית בהיסטוריה של המדינה. היא מתייחסת לעשור הקרוב שבו מדינות רבות, כולל סודאן, יפעלו למען פיתוח ושימור הסביבה בהמשך להסכם פריז, בד בבד עם ההתמודדות עם נזקי מגפת הקורונה והמשך ההתמודדות עמה.

12.3.                  הדו"ח לעיל גובש בקנה אחד עם סדר העדיפויות הלאומי של סודאן ועם החלטות המדיניות שלה בתחומי האנרגיה.

12.4.                  הדו"ח מתייחס באופן ישיר לקשר שבין אנרגיה, עוני ואפליה מגדרית בסודאן. העדר נגישות לאנרגיה מביא לרמת כלכלה נמוכה מאוד שהיא גורמת לכך שלא יהיה מספיק ביקוש לאנרגיה חכמה ומודרנית במדינה. המדיניות הכוללת צריכה לטפל בכל הגורמים האלה ביחד.

12.5.                  כדי להתמודד עם התופעה בצורה יעילה, הדו"ח מתייחס ל – 3 יעדים לאומיים שבגינם גובשו 9 אסטרטגיות שונות. עבור כל האסטרטגיות גובשו 69 כווני פעולה שהמטרה שלהם לטפל בכל אחד מגורמי הכשל שפורטו לעיל, בשוק האנרגיה.

12.6.                  כווני הפעולה אינם רשימה מלאה בנוגע לאנרגיה מתחדשת בסודאן, אבל הם מייצגים מסגרות עבודה שיש בהן לתרום לפיתוח אנרגיה בת קיימא, פיתוח טכנולוגי וכלכלי במדינה ובכך לצמצם מאוד את היקף העוני של האוכלוסייה, בדגש על האזור הכפרי.

12.7.                  התוכנית שהוצעה תהווה גורם משלים למאמצים שגם כך נעשים בנושא מצד הממשלה, הרשויות, המגזר העסקי והארגונים החברתיים. בשילוב כל הגורמים האלה ניתן יהיה להאיץ את ההתקדמות של סודאן בפיתוח הקיימות בהתאם ליעדים שלה וליעדים הבינ"ל שהציב האו"ם.

13. הערכה אישית על העולה מהדו"ח

13.1.                  סודאן הינה מדינה עצמאית חדשה יחסית שנמצאת בצומת דרכים משמעותי. התנאים הסביבתיים שבהם מצויה המדינה: פיצול מהדרום העשיר יותר, המצאות באפריקה שסובלת מנחיתות כלכלית ותעשייתית, חוסר יציבות פוליטי וחברתי, אזור מוכה אסונות טבע ואזור שנפגע מנזקי מגפת הקורונה, כולם מהווים מכשול משמעותי בפני המדינה להתפתחות וקידמה.

13.2.                  בשעה שארגונים בינ"ל גדולים בעולם ובאפריקה המפותחת יותר, וכן בחסות הפעילות של מוסדות האו"ם, מנסים לסייע למדינות חלשות כגון סודאן, לאמץ תהליכי עבודה ושיטות חשיבה שיביאו אותן ליציאה מהמצב הנוכחי, הרי שהרוב תלוי ביכולת של המנהיגים של אותן מדינות לפתח חזון מרחיק לכת שישקף מצב שונה לחלוטין מהמצב שבו המדינות נמצאות באופן היסטורי. ניכר כי העובדה שסודאן חתמה על אמנות והסכמים בנוגע לקיימות ואנרגיה מודרנית, לצד החתימה על הסכמי אברהם בחסות ארה"ב, מלמדים אותי שלמרות האופי האסלאמי של המדינה, המנהיגים מבינים את הצורך לקבל סיוע מהעולם המפותח כדי לצאת מהמצב הנוכחי.

13.3.                  אילו סודאן הייתה מדינה ללא אופק לפיתוח תשתיתי בתחום האנרגיה המתחדשת, והייתה נסמכת באופן מלא על סיוע בינ"ל, לא ניתן היה לדעתי לתלות תקוות בכך שתחול קידמה במדינה. אולם, הסקירה לעיל מוכיחה חד משמעית כי סודאן התברכה במקורות אנרגיה מתחדשת בהקיף וכמות משמעותיים, וזאת בנוסף למאגר גדול מאוד, עדיין, של מקורות אנרגיה מתכלים.

13.4.                  העובדה הזאת מביאה אותי למסקנה שניתן ליישם את כל כווני הפעולה שהתוו בתכנית ואף להשיג את היעד הלאומי של חיזוק החברה והכלכלה, דרך התעשייה. מדובר בביצה והתרנגולת, המבנה החברתי של אוכלוסיית סודאן הוא שבטי-כפרי המתאפיין ברמת חיים נמוכה מאוד והשכלה נמוכה מאוד. השימוש באנרגיה הוא בעיקר לצרכי קיום ועל בסיס מקורות אנרגיה מתכלים. העדר ידע ומודעות לאוצרות הטבע של המדינה מביאים לכך שעקומת הביקוש לאנרגיה לא מספיק מפותחת, מה שמביא לכך שכדאיות ההשקעה בפרויקטי אנרגיה מוטלת בספק, בעיקר ע"י גורמים עסקיים שאינם המדינה, ובכך למעשה מנציחים את הנכשלות. המדינה מצידה, כן מבינה את הצורך ונוקטת בצעדים לפיתוח על בסיס מענקים וסיוע בינ"ל, אבל מתנהלת מבחינה כלכלית בצורה קלוקלת המגלמת סיכון רב עבור משקיעים זרים.

13.5.                  מעבר לכך, העובדה שהמדינה עצמה לא מבינה את המשמעות של ניצול גז טבעי כמקור אנרגיה נקיה וחלופי מצד אחד, ומצד שני קובעת תכנית חומש המבססת על אנרגיה מנפט, מעידה על כך שקיים צורך משמעותי ב"חינוך כלכלי" לגורמי השלטון במדינה, ולא בדרך של התנשאות. התכנית לעיל אכן כוללת סעיפים רבים של חיזוק יכולות ומיומנות השלטון בהבנה ותכנון של שוק האנרגיה, אבל נראה כי נדרש כאן מערך רוחב עמוק של מעורבות כתף לכתף עם השלטון המקומי.

13.6.                  בהיבטי השקעות מחו"ל, נראה כי משקיעים מדינתיים או בגיבוי מדינתי, ממדינות מפותחות, עשויים למצוא בסודאן כר פורה להשקעות ארוכות טווח, הן לייצור מקורות אנרגיה למדינה והן אף לייצוא. הסיכונים המלווים פרויקטים עתירי הון בסודאן נובעים בעיקר ממצב כלכלי רעוע של הכלכלה ורמה נמוכה של תעשייה ופעילות כלכלית באוכלוסייה. עם זאת, מכיוון שהחקלאות היא ענף ייצור מרכזי בסודאן, הייתי ממליץ למשקיעים להפנות את כל משאבי פרויקטי האנרגיה לכוון פיתוח חקלאי כי שם נמצא אולי הסיכון הנמוך ביותר.

13.7.         בהיבטי ישראל, ניכר שהסכם הנורמליזציה עם סודאן הוא "אוקיינוס כחול" חדש לכלכלה הישראלית, הן בתחום החקלאות, האנרגיה, המידע, המחשוב ולמעשה כל תחום חיים אחר שניתן יהיה להשתלב בו במסגרת תכניות הפיתוח הלאומיות ומפת הדרכים. חברות שמעוניינות להכיר טוב יותר את השוק הסודני ולעקוב אחר התקדמות רגולציה ומימוש תכניות הפיתוח כמו זאת לעיל, צריכות לנטר באופן שוטף את המידע אודות המדינה באמצעות מחקרי שוק כגון המחקר של Intelligence Club ואחרים. 

  

 

 

 

1.1. גרמניה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, מובילה קו תקיף כנגד משבר האקלים והביאה להעלאת יעדי קיצוץ פליטת גזי חממה מ־40% ל־55% עד שנת 2030. כמו כן, גרמניה מסייעת לערב הסעודית לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ולזנוח את תלותה בנפט, על ידי מימון הקמת מפעל אלקטרוליזה בשטחה, אשר ישמש להפקת חשמל נקי מדלקים מזהמים.[9]

2.1. מזה עשור מטרת התוכנית של סוכנות האנרגיה הגרמנית (Energiewende) היא להפוך את מערך האנרגיה הגרמני ליעיל יותר, אשר מקורותיו מסופקים בעיקר מאנרגיה מתחדשת, ללא ייצור חשמל ממקור גרעיני עד סוף שנת 2022. המטרה הסופית היא להגיע למאזן פחמני נמוך נטול אנרגיה ממקור גרעיני עד שנת 2050.

2.2. בארבעת העשורים האחרונים, אספקת האנרגיה עברה מפחם ונפט למקורות מגוונים יותר. האנרגיה הגרעינית שנכנסה בשנות ה-70 הוחלפה במקורות מתחדשים. השימוש בפחם אשר מהווה את מקור האנרגיה העיקרי אמור להסתיים בשנת 2038.

2.3. על אף זאת, גרמניה מתקשה לעמוד ביעדיה בנוגע לשינוי אקלים ואינה עומדת ביעדי פליטות הפחמן בטווח הקצר. הגידול באנרגיה מתחדשת אומנם הורידה את רמת הפליטות, אולם הפסקת ייצור אנרגיה ממקור גרעיני וייצוא חשמל קיזזו את הירידה. הפסקת השימוש בפחם ליצור אנרגיה תסייע להגיע ליעדי הפליטה בטווח הארוך.

2.4. עיקר המאמץ הוא הפחתת פליטות דרסטית במגזרים אחרים כמו תחבורה וחימום. לצורך זה ממשלת גרמניה אימצה תוכנית הכוללת את 'מחיר הפחמן' בתחום התחבורה והחימום וגם מבטיחה פיזור הנטל על כל המגזרים.

3.1. מערכת האנרגיה הגרמנית: גרמניה מייבאת נפט וגז כדי לענות על צרכי האנרגיה שלה. נפט וגז הם מקורות האספקה (TPES) והצריכה (TEC) העיקריים שלה. TPES per capita – סה"כ ייצור האנרגיה לנפש הוא 3.6 (toe/cap).

3.2. הפחתת גזי חממה: נכון לשנת 2017, גרמניה הפחיתה את סך פליטות גזי החממה שלה ב -28%  משנת 1990, אך ההפחתות נעצרו בשנים האחרונות והרמה רחוקה מיעד של -40% בשנת 2020. בהשוואה לשנת הבסיס 1990, נדרשת הפחתה של 55% עד 2030, 70% עד 2040 ו-80-95% עד 2050 והגעה למאזן פחמני.

3.3. מעבר לחשמל מתחדש: בעוד הפחם נשאר מקור החשמל העיקרי, בעשור האחרון אנרגיה ממקורות מתחדשים החליפו בעיקר את החשמל ממקור גרעיני. גרמניה מתעתדת להרחיב את יצור החשמל ממקורות מתחדשים. היעד לחשמל מתחדש שהוצב הוא 35% מצריכה כוללת עד שנת 2020 הושג אף מעבר לו ל-44% כבר במחצית הראשונה של 2019. לנוכח ההישג, היעדים שונו ל- 65% של חשמל מתחדש בשנת 2030, המותנה ביכולת קיבולת תשתית רשת החשמל.
 

3.4. רפורמות בחקיקה הביאו למימון מקורות אנרגיה וליצירת תחרותיות ומחיר תחרותי. מקורות האנרגיה המתחדשת הגדולים ביותר הם בתחום הרוח, מערכות סולריות, וממקורות ביולוגים (Biomass).

3.5. רוב החשמל מהרוח מיוצר בצפון גרמניה ורוב הביקוש לצריכה נמצא בערים ומרכזי תעשיה בדרום ומערב המדינה. העדר תמסורת מתאימה מונעת את העברת החשמל ונוצר יצור יתר בצפון ואספקת חסר בדרום. ישנה התנגדות ציבורית לפריסת קווי מתח מצפון לדרום. הממשלה מתעתדת להפסיק ייצור חשמל מפחם כדי לעמוד ביעדי פליטת גזי החממה.

3.6. תחבורה: הממשלה זיהתה צורך ברפורמה בתחומי התחבורה וחימום הבניינים כדי לעמוד ביעדי הפליטה. תחום התחבורה מפגר בהפחתת הפליטות והוא הגורם המשמעותי ביותר לעמידה של גרמניה ביעד. התובלה היבשתית אשר מונעת בדיזל גרמה לעליה בזיהום האוויר ובמיוחד בפליטת חנקן דו פחמני (NO2). נדרשים שינויים בתחבורה ציבורית מקומית, רכבת, רכיבה על אופניים, הליכה ממלאים תפקיד חשוב בהשגת יעדי אקלים בתחום התחבורה.

3.7. חימום: חימום צורך מעל 50% מהאנרגיה הכללית ואחראי ל-40% מהפליטות. הממשלה טרם גיבשה תוכנית בנושא. החימום מסופק על ידי צריכת דלקים (Fossil Fuel) ברובו נפט עקב מיסוי נמוך. נדרש לנצל יותר ביעילות את החימום בבניינים חדשים ולשפץ בנינים ישנים. עלות חשמל גבוהה, הנובעת ממיסוי ומנגד מיסוי נמוך על דלקים מונעת מעבר לחימום חשמלי שפחות מזהם. ישנה תוכנית להטלת 'מס פחמן' על פליטות הנובעות מחימום דבר שיחזק את השימוש באנרגיה מתחדשת.

3.8. בטחון אנרגטי: לגרמניה מקורות אספקה נפט מרובים, תשתיות אספקה ומאגרי חירום המספקים לה בטחון. סבסוד מכוניות עם פליטה נמוכה ותשתיות יסייע לירידה בפליטות וישמר את בטחון אספקת הנפט. לגרמניה יש בטחון גם באספקת גז טבעי מרוסיה. המעבר מהפסקת יצור מפחם וארגיה גרעינית תדרוש אספקת גז מרובה במקומם ולכן זה הנושא החשוב ביותר עבורם.

3.9. מוסדות אחראיים: מי שאמון על תחום האנרגיה המתחדשת הוא המשרד הפדרלי לכלכלה ולאנרגיה (BMWi) והוא נעזר בשני מוסדות תחת פיקוחו והם: (1) הסוכנות הפדרלית לחשמל, גז, טלקומוניקציה, דואר ורכבת (Bundesnetzagentur) ו-(2) המשרד הפדרלי לעניינים כלכליים ובקרת יצוא (BAFA) וכן יחידות מהסוכנות הפדרלית לאיכות הסביבה (UBA).

4.1. תפיסת האנרגיה כוללת שלוש מטרות עיקריות: אנרגיה ברת השגה, בטחון אנרגטי, הגנה סביבתית. כדי להשיג זאת נדרשת הרחבה משמעותית של אנרגיה מתחדשת ושיפור מהיר ביעילות השימוש תוך קביעת יעדים לכל מגזר.

4.2. המטרות העיקריות הן:

4.2.1.     הפחתת צריכת האנרגיה הכוללת ייעול היצור וההולכה בשיעור של 50% עד שנת 2050.

4.2.2.     הפחתת פליטת גזי החממה בשיעור של 95% עד שנת 2050.

4.2.3.     גידול של צריכת חשמל אשר יוצר ממקורות מתחדשים בשיעור של 80% עד שנת 2050.

5.1. אנרגיה מתחדשת היא הליבה של הפיכת מערך האנרגיה הגרמני ליעיל יותר. חלקה של האנרגיה המתחדשת גדל בעשורים האחרונים ל-14% מאספקת החשמל הראשונית (TPES) ול-14% מצריכת החשמל הסופית (TFC). אספקת האנרגיה המתחדשת גדלה באופן המשמעותי ביותר בייצור החשמל, מפחות מ-5% בשנת 1998 ל- 35% בשנת 2018.

5.2. ביקוש והיצע: משנת 2008 לשנת 2018 חלקה של האנרגיה המתחדשת מסך ייצור האנרגיה (TPES) עלה מ-7% ל-12%. אומנם אנרגית הרוח והשמש אחראיות לגידול בייצור, אך הביו-אנרגיה מהווה את החלק הגדול ביותר בייצור האנרגיה המתחדשת.

5.3. מבחינת ייצור חשמל, בשנת 2018 האנרגיה מתחדשת היוותה 35% מסך ייצור החשמל לעומת 15% בשנת 2008. החשמל המתחדש הוכפל בשבע שנים והיווה שליש ייצור החשמל בשנת 2017 כאשר חשמל שמקורו ברוח מהווה את עיקר הצמיחה.

5.4. צריכת חימום על בסיס אנרגיה מתחדשת שולשה בין השנים 2000-2010 ומאז נשארה קבועה.

5.5. צריכת האנרגיה בתחום תחבורה המבוססת על מקורות אנרגיה מתחדשת גדלה פי 10 בין השנים 2000-2007, וזאת בזכות הדלקים הביולוגים ובמיוחד בזכות הביו-דיזל. החל משנת 2008 הצריכה נותרה יציבה עם העלייה בצריכת חשמל מתחדש אשר פיצתה על הירידה בצריכת דלקים ביולוגים.

5.6. מדיניות ומדדים: המדיניות העיקרית מתמקדת בפריסת אמצעים של אנרגיה מתחדשת וכוללת מדיניות תמיכה ספציפית בחשמל, חימום ותחבורה וגם מדיניות התומכת ביעילות אנרגטית בעיקר בתחום הבניינים ובאופן כללי יותר בנושא שינוי האקלים.

5.7. על פי הנחיית האיחוד האירופאי, גרמניה מחויבת להגיע ליעד של 18% מצריכת האנרגיה הכוללת שלה עד שנת 2020 ממקורות מתחדשים בייצור חשמל, בחימום ובתחבורה. גרמניה השיגה התקדמות מרשימה בעיקר בייצור החשמל המתחדש ובשנת 2017 הגיעה ליעד של 15.5%. הפער המשמעותי הוא בתחום החימום הקירור והתחבורה.

5.8. כתוצאה מפריסת הטכנולוגיות שהחלה עם טכנולוגיות הרוח, עברה לטכנולוגיות סולריות ובסופה נוצרה תחרות אשר הוזילה את העלויות ייצור האנרגיה. חלקה של האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל גדל מ-25% בשנת 2013 לכמעט 38% בשנת 2018. ההצלחה הגדולה יותר הייתה לאנרגיה הסולרית (PV) ובעקבותיה המחירים צנחו לחצי בתוך 4 שנים.

5.9. מחירי החשמל בגרמניה כוללים מיסים והיטלים גבוהים המושתים בעיקר על משקי הבית, כיוון שהתעשיות הגדולות פטורות ממנו. מחיר חשמל חודשי ממוצע של משק בית בגרמניה עמד על 353 דולר בשנת 2018 השני בגובהו במדינות IEA. שינויים במדיניות הובילו לייצוב ההיטל החל משנת 2014, כך שמחיר החשמל היה נמוך יותר בשנת 2018 מזה של 2013.

5.10.                  החלק בייצור חשמל שמקורו ברוח והסולרית היה 25% בשנת 2018. זהו נתח הרביעי בגודלו במדינות ה-IEA. שילוב של אנרגיות מתחדשות בשיעור כזה דורש משאבים גדולים וגמישים אשר מאפשרים אינטגרציה של מקורות מתחדשים לתחנות כוח המופעלות על ידי גז ופחם וגם את הישארותן של תחנות כוח קונבנציונליות בשוק. עיקר הקושי באינטגרציה הוא העומס. רוב מתקני הרוח נמצאים בצפון גרמניה והביקוש הגדול לחשמל מגיע מהתעשייה אשר נמצאת בדרום ובמערב במדינה.

5.11.                  היעד של גרמניה שניתן על ידי EEG הוא להגיע לייצר חשמל ממקורות מתחדשים בשיעור של 40-45% עד לשנת 2025. הממשלה הגרמנית מתכננת להגדילו ל-65% עד שנת 2030. התחזית היא שיכולת ייצור החשמל המתחדש תגדל ב- 30% עד שנת 2024. ייצור חשמל ממקור סולרי צפוי להוביל את הצמיחה.

5.12.                  חימום וקירור מהווים מעל 50% מצריכת האנרגיה
וכ-40% מפליטת חמצן דו-פחמני (CO2). החימום תלוי מאוד בדלקים (Fossil Fuels) והם מספקים יותר מ-80% מהחימום הביתי. חלקה של אנרגיה מתחדשת בחימום וקירור הייתה 14% בשנת 2018. אומנם האחוז עומד ביעד של גרמניה שנקבע על ידי האיחוד האירופי, אולם הוא נמוך מאוד ביחס למדינות אירופה האחרות (IEA).

5.13.                  אנרגיה מתחדשת לחימום מסופקת באמצעות אנרגיה ביולוגית/אורגנית. מקורות נוספים הם אנרגיה גיאו-תרמית או סולרית אשר ביחד היוו 13% מהאנרגיה המתחדשת בשנת 2018. כדי לעמוד ביעד שנקבע, נחקקה תקנה אשר מחייבת חימום בניינים תוך שימוש באחוז מסוים באנרגיה מתחדשת וכן לשפץ את הבניינים כדי לשמר את החום בהם. המחיר לחימום בנפט הוא מהנמוכים באירופה (IEA) כתוצאה ממיסוי נמוך, דבר המהווה מחסום למעבר לאנרגיה מתחדשת ולאימוץ טכנולוגיות יעילות יותר אנרגטית.

5.14.                  גרמניה הציבה יעד של חימום באמצעות אנרגיה מתחדשת בשיעור של 27% למגזר הבניינים וכנראה לא תעמוד בו אם המדיניות לא תשתנה קרי הורדות מיסים ותמיכה פיננסית. על גרמניה לשקול מיסוי על פליטות פחמן דו-חמצני מהלך שהיה יעיל במדינות סקנדינביה.

5.15.                  התחבורה צרכה 25% מהצריכה הכוללת (TFC) ואחראית ל22% מפליטות הפחמניים בשנת 2017. זהו התחום המאתגר ביותר להפחתת גזי חממה, ולא רק בגרמניה. דלקים ביולוגים מהווים את עיקר האנרגיה המתחדשת בתחבורה. כדי לעמוד ביעדים של 2030, גרמניה צריכה לעבור להתניידות חשמלית פי 4 מהקיימת היום.

6.1. רק שילוב של מדיניות וחקיקה יכולים להוביל את גרמניה לעמידה ביעדיה השאפתניים לשינוי מקורות האנרגיה והפחתת הפליטות בצורה חסכונית, יעילה ויציבה. להלן עיקרי ההמלצות לפעולה להפיכת מערך האנרגיה הגרמני ליעיל יותר אשר מקורותיו בעיקרם מאנרגיה מתחדשת:

6.1.1.     הרחבת מדיניות האנרגיה מעבר למגזר החשמל והתמקדות בתחומי התחבורה והחימום כדי לאפשר אנרגיה מתחדשת בכל התחומים.

6.1.2.     הרחבה ושדרוג של תשתית קווי רשת החשמל, כדי לאפשר תפעול ושילוב של מקורות אנרגיה מתחדשת, כולל זירוז אישור הנחת קווי חשמל חדשים אשר יספקו את הצרכים העתידיים.

6.1.3.     אימוץ גישה המעודדת צריכה מופחת של אנרגיה בתחבורה, כולל מתן תמריצים לאימוץ טכנולוגיות תחבורה אלטרנטיביות ועידוד מודלים אחרים של תחבורה ציבורית.

6.1.4.     רפורמה בתחום הבנייה ועידוד השיפוץ של בנינים קיימים והפיכתם למשופרים ויעילים מבחינה אנרגטית.

6.1.5.     חיזוק הבטחון האנרגטי באמצעות יבוא גז והבטחת המוכנות וגמישות בטחון האנרגיה במהלך המעבר לאנרגיות מתחדשות.

6.1.6.     הסרת כל החסמים לכל המגזרים על ידי הסרת הקלות המס על דלק, הכנסת תמחור פחמן למתקני בעירה שאינם כפופים ל- ETS (Emissions Trading System) וגם איזון מחדש של המיסים וההיטלים כולל חלוקה הוגנת של עלויות והטבות בקרב לקוחות.

7.1. הדוח סוקר בקצרה את עיקרי התוכנית של סוכנות האנרגיה הגרמנית (Energiewende) להפיכת מערך האנרגיה ליעיל יותר תוך שימוש באנרגיה מתחדשת כאשר המטרה המיידית היא להפסיק את ייצור החשמל ממקור גרעיני ובמקומו לייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים וזאת תוך הגעה למאזן פחמני.

7.2. תפיסת האנרגיה כוללת שלוש מטרות עיקריות: אנרגיה ברת השגה, בטחון אנרגטי, והגנה סביבתית כאשר המטרה העיקרית היא הפחתה של 95% של פליטות הפחמן, הפחתת של 50% בצריכת האנרגיה, גידול של 80% בצריכת חשמל מקורות מתחדשים עד שנת 2050.

7.3. נכון להיום גרמניה מתקשה בהפחתת פליטות הפחמן ולכן עיקר המאמץ עכשיו היא הפחתה דרסטית בתחומי התחבורה והחימום תוך שימוש בתמריצים כלכליים מחד וחסמים מאידך כדוגמת מיסוי ישיר או עקיף.

7.4. השינוי יגיע כתוצאה משינוי מדיניות וחקיקה הכוללת מיסוי ישיר או עקיף כדוגמת 'מחיר פחמן', הרחבה ושדרוג תשתיות הולכה בין טכנולוגיות יצור שונות, מתן תמריצים למודלים שלתחבורה ציבורית ואיטום של מבנים קיימים.

7.5. ניכר כי נושא האנרגיה נוגע בכל תחומי החיים וקשור מחד לאזרח הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו ומנגד נוגע בכל הפעילויות של המשרדים הממשלתיים. ניכר כי התחומים של התחבורה וחימום הבתים הם כרגע מהווים הזדמנות עסקית גדולה לחברות אשר עוסקות בתחומים אלו.

7.6. בתחום התחבורה, שילוב חברות אשר מפתחות מודלים ואופטימיזציה של נסיעה שיתופית (כדוגמת אובר), מתן תמריצים לענקיות השילוח (כדוגמת אמזון) וליצרני המכוניות (כדוגמת ולוו) למעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת.

7.7. בתחום החימום והקירור, עידוד בניה המשלבת טכנולוגיות חיפוי ואיטום מתקדמות מתחומים אחרים (כגון תעופה וחלל), שינוי רגולטורי הדורש ניטור בזמן אמת של הבניינים למניעת דליפות אנרגטיות, ועידוד חברות המפתחות טכנולוגיה ליצירה ולאגירת חשמל מתחדש לצריכה עצמית עבור חימום וקירור בבניינים (כדוגמת חלונות המשולבים בתאי פוטואלקטריים).

7.8. לסיום ובנימה אישית, לאחר הבנה כללית של מערך האנרגיה בגרמניה ומדיניות השינוי בה, תוך התבוננות במצב בישראל, ניכר כי המשק הישראלי מפגר מאוד אחר אירופה בכלל וגרמניה בפרט ויש הרבה מה ללמוד מהם.

מקור מידע: Germany 2020 Energy Policy Review IEA

 

 

 

 

 




1.1.  בשנת 2010 פקידי הממשל טענו, כי עד סוף שנת 2020 פורטוגל תגיע ליעד חדש של ייצור 60% מהחשמל המופק במדינה ממקורות מתחדשים. [10]

1.2.  פורטוגל נחשבת לכלכלה היציבה באירופה. 70% מסך צריכת החשמל במדינה מופקים מאנרגיה מתחדשת וידידותית יותר לסביבה, בשנים האחרונות הצליחה המדינה להוריד את השימוש בפחם ב-29%. [11]

1.3. תחום ההידרואלקטרי הוא המשמעותי ביותר, ולאחריו - אנרגיית הרוח. למרות שפורטוגל הולכת כנגד רוב החלטות האיחוד האירופי, השינוי בתחום האנרגיה המתחדשת הגיע דווקא יד ביד עם החלטות האיחוד האירופי: בשנת 2001 הוחלט על ביזור משק האנרגיה הכללי ובנוסף על מנת ליצור תחרות הגברת מקורות האספקה.

1.4. במצב שבו אנו נמצאים כיום, לא מן הנמנע כי בעתיד פורטוגל תוכל לייצר את כל האנרגיה שלה מאנרגיה מתחדשת בלבד.  זוהי גם המטרה שממשלת פורטוגל רוצה להגיע אליה בשנים הקרובות בעזרת החלטות נוספות בתחום האנרגיה המתחדשת.

1.5. שירותי האינטרנט של אמזון מסייעים לעסקים פורטוגזיים בארגונים כדי לחזק את השינוי הדיגיטלי. מספטמבר 2018 הייתה מטרה לשימוש בשירותים ובמומחיות של פיתוח קיימות בחברה הכוללת השפעה על שירותים ציבוריים, עסקיים ואזרחיים על ידי הגברת מאמצים ואימוץ פתרונות מחשוב ענן לאיחוד המערכת האקולוגית החדשנית וטיפוח הקיימות מנוע צמיחה כלכלי למדינה.[12]

1.6.  כלכלה כחולה – בישראל ובעולם (באיחוד האירופי) - כלכלה כחולה הינה מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח למיצוי מושכל, מקיים ומוסדר של הפוטנציאל הכלכלי בים. המונח נטבע לראשונה על ידי הנציבות האירופית שהחלה בקידום היוזמה. המדיניות צריכה לאפשר גמישות ולשלב בין ראיה אסטרטגית ארוכת טווח לבין כלים ליישום מידי והיענות לתנאים המשתנים (לאומיים, אקלימיים וגלובליים). לפי ויקיפדיה לגבי אנרגיה כחולה – ניצול הפרשי מליחות ליצור אנרגיה. [13] [14]

1.7. האיחוד האירופאי עומד מאחרי יוזמה לשיתוף מדינות מזרח ודרום אגן הים התיכון (UfM United for Mediterranean)  לקידום מסמכי מדיניות לניהול המרחב הימי של המדינות החברות ותיאום וחלופה של ידע רלוונטי, ומלווה את הכנת התוכנית. צמיחה כחולה:' חלק בלתי נפרד מתכנון הים ופיתוח מנועי צמיחה, שיש בהם לעודד ולמנף כלכלות, תוך איזון ומחויבות למיזעור הפגיעה באקולוגיה הימית ותוך שמירת משאב הים לדורות הבאים. האיחוד האירופי הגדיר 6 נושאי-על לפעילויות הכלכלה הכחולה והפעילות הימית בכללותה, כל סקטור מאגד כמה תחומים נוספים ופעילויות שונות:

1.7.1.    תעבורה ימית וספנות

1.7.2.    מזון, הזנה, בריאות ושירותי מערכת 

1.7.3.    אנרגיה וחומרי גלם 

1.7.4.    פנאי, עבודה ומגורים 

1.7.5.    הגנה על חופים ומצוקים 

1.7.6.    ניטור, שימור ובקרה

1.8. האיחוד האירופאי בשיתוף ה (UFM)  Union pour la Mediterranean   יוזם ומוביל תהליך לקידום הכלכלה הכחולה באגן הים התיכון. התהליך כולל בין היתר חשיפה לחומר מקצועי בנושא כלכלה כחולה, כנסים מקצועיים וגיבוש הצהרה משותפת של המדינות השותפות, ברמת מיניסטריאלית, על מנת למנף, לקדם וליצור מחויבות משותפת אזורית לנושא. [15]

האיחוד האירופי UfM קידם הצהרת שרים משותפת לקידום נושא הכלכלה כחולה.
ההצהרה מדגישה כי בניצול הפוטנציאל של הצמיחה והכלכלה הכחולה באגן הים התיכון יש להבטיח שמירה על ים בריא ויצירת מקומות עבודה, פיתוח בר-קיימא של מגזרים ימיים הן לאומית והן באגן הים התיכון בכללו.

1.9. היוזמה האירופאית- מטרות מרכזיות:

·         פיתוח סקטורים בעלי פוטנציאל ליצירת מקומות עבודה וצמיחה כלכלית

·         משילות והסדרה 

·         הכשרה מקצועית למקצועות הים

·         הרחבת בסיס הידע (פיתוח מאגרי מידע), שקיפות (הגברת הנגישות למידע) וודאות רגולטורית באמצעות קידום תכנון אינטגרטיבי למרחב הימי, הגברת תיאום, בקרה ועדכון בין רשויות

·         עידוד שיתוף פעולה אזורי בין מדינות


פעילויות בסביבה הימית – שימוש במשאבי ים כקלט, ויכולות להיות גם פעילויות יבשות כגון: ייצור ועיבוד מיקרו-אצות, חקלאות ימית המבוססת על אדמה, או דומה.

2.1.  השקעות בכלכלה כחולה פורטוגל - באוגוסט 2020, EIF ו- IFD השיקו את PORTUGAL BLUE, השקעת הון בסך 50 מיליון יורו: סיוע בטיפוח המערכת האקולוגית של הכלכלה הכחולה בפורטוגל, מתן מימון לסטארט-אפים, חברות קטנות ובינוניות, Midcaps באמצעות הון סיכון וקרנות הון פרטיות. אנרגיה מתחדשת – מעל 50% מצריכת החשמל בפורטוגל מיוצרת מאנרגיות חדשות. [16] [17] [18]

2.2. מדיניות האנרגיה והאקלים של פורטוגל דוחפת לניטרליות פחמן, בעיקר באמצעות חישמול רחב של הביקוש לאנרגיה והרחבה מהירה של ייצור חשמל מתחדש, יחד עם יעילות אנרגיה מוגברת. יש דגש חזק על צמצום התלות בייבוא אנרגיה ושמירה על גישה סבירה לאנרגיה. בטווח הארוך יותר פורטוגל מכוונת למימן למלא תפקיד מרכזי בהשגת ניטרליות פחמן.

2.3. למרות שפורטוגל התקדמה באופן בולט בתחום הפחתת הפחמן, תמהיל האנרגיה במדינה עדיין נשלט על ידי דלקים מאובנים. בתחומי התחבורה, התעשייה והבניינים מצפה להם עבודה ניכרת לעמוד ביעדי פורטוגל להגדלת חלקם של מתחדשים, הפחתת הביקוש לאנרגיה והפחתת פליטות. פורטוגל מצאה איזון טוב בין יעדים שאפתניים ואמצעי תמיכה תחרותיים הדרושים להנעת מעבר אנרגיה חסכוני.

2.4.  השפעת קוביד-19: התוצר ירד ביותר מ-8% בשנת 2020, הירידה הגדולה ביותר מאז 1936. תוכנית ההתאוששות הכלכלית של פורטוגל מציבה נקודה חזקה דגש על האצת מעברי אנרגיה, יעילות, התחדשות וכלכלה ביולוגית.

2.5. פורטוגל הפגינה מנהיגות חשובה במעבר לאנרגיה נקייה, במיוחד בשילוב חשמל ממקורות מתחדשים. נתח הרוח המשולב ו-PV סולארי בייצור חשמל הגיע לכמעט 30% בשנת 2019 וימשיך כך לגדול. פורטוגל גם תסיים את ייצור הפחם ב -2021.

2.6. פורטוגל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שקבעו יעד לניטרליות פחמן בשנת 2050, בעיקר באמצעות חשמול רחב של ביקוש לאנרגיה והרחבה מהירה של חשמל מתחדש דור, יחד עם יעילות אנרגטית מוגברת. יש דגש חזק על צמצום תלות ביבוא אנרגיה ושמירה על גישה נוחה לאנרגיה. בטווח הארוך פורטוגל שואפת שמימן ישחק תפקיד מרכזי בהשגת ניטרליות הפחמן.

2.7. פורטוגל ממשיכה להסתמך על דלקים מאובנים מיובאים, שהיו 76% מהייצור הראשוני אספקת אנרגיה בשנת 2019 (43% נפט, 24% גז טבעי ו -6% פחם). כל הנפט, הגז הטבעי והפחם מיובאים. כתוצאה מגידול בפעילות הכלכלית ומהשיעור הגבוה של דלקים מאובנים באספקת האנרגיה שלה, פליטת גזי החממה של פורטוגל גדלה ב-13% מ-2014 עד 2018, עם שינויים שנתיים בולטים המונעים על ידי הזמינות העונתית של דור מהצי הגדול של סככי המים הידועים בפורטוגל. מאז 2005, שימוש בקרקע והייעור הפחיתו בממוצע את פליטות החממה השנתית של פורטוגל. עם זאת, בשנת 2017, שריפות קיצוניות גרמו לפליטות חמורות.

2.8. פורטוגל השיגה גם רמה גבוהה של חשמול. בשנת 2019, החשמל כיסה 25% מסך הביקוש לאנרגיה סופית, 56% מהביקוש לאנרגיית בניין ו -25% מהאנרגיה בתעשייה. פורטוגל השיגה גם נתח גבוה של אנרגיה מתחדשת, שכיסתה 30.6% מהביקוש הסופי ברוטו לאנרגיה בשנת 2019. בעיקר בזכות כוח המים והרוח , מקורות מתחדשים כיסו 54% מייצור החשמל תוך שימוש רב בביו-אנרגיה בתעשייה ובבניינים. עם זאת, נרשמה צמיחה מוגבלת במתחדשות בשנים האחרונות, אך פורטוגל נוקטת צעדים להאיץ את הפריסה של אנרגיה מתחדשת, במיוחד עבור PV סולארי, ומשלימה פרויקט חדש של 1.2 ג'יגה ואט (GW). משנת 2014 עד 2019, חלקם של המקורות המתחדשים בדרישת האנרגיה הסופית ברוטו גדל ב3.8%. יש צורך בפריסה מתמשכת של מתחדשים בכל האזורים כדי לעמוד במטרות 2030 של פורטוגל.

2.9. בתגובה למדיניות ולחצי השוק, המפעילים הפרטיים של שתי תחנות כוח פחמיות בפורטוגל הודיעו בשנת 2020 כי שני המפעלים ייסגרו לצמיתות בשנת 2021. תחנת הכוח הפחמית 1.3 GW Sines נסגרה בינואר 2021 ו -0.6 GW פגו תחנת כוח הפחם תיסגר בנובמבר 2021. הממשלה מציינת כי גז טבעי לייצור החשמל יימשך עד 2040 לפחות.

3.      תמונת מצב נוכחית

3.1. מדיניות האנרגיה והאקלים - פורטוגל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שקבעו לשנת 2050 - ניטרליות פחמן. מדיניות האנרגיה והאקלים של פורטוגל דוחפת את ניטרליות הפחמן בעיקר באמצעות הרחבת חשמול של דרישת האנרגיה והרחבה מהירה של ייצור החשמל המתחדש, יחד עם יעילות אנרגטית מוגברת.

3.2. פורטוגל רואה תפקיד מרכזי במימן המופק מאנרגיה מתחדשת במגזרים הקשים לפחמן ולהשגת ניטרליות פחמן. אסטרטגיית המימן הלאומית (EN-H2) מציבה יעד למימן המופק מאנרגיה מתחדשת לכסות 1.5-2.0% מצריכת האנרגיה של פורטוגל עד 2030, עם שימוש בתעשייה, שיט ימי ביתי, כבישים הובלה והזרקה לרשת הגז הטבעי.
ה- EN-H2 מציין כי השגת מטרות אלה דורשות פריסה של 2.0-2.5 GW של יכולת אלקטרוליזה יחד עם מאפשרות חקיקה, תקנות ותקנים.

3.3. הן ה-NECP והן ה-EN-H2 דורשים מחקר ופיתוח.
ה-NECP קובע לשנת 2030 יעדים לשילוב ההוצאה הציבורית והפרטית על מו"פ הכולל שתגדל ל -3% מהתוצר ולמשולב הוצאה ציבורית ופרטית על מו"פ אנרגיה ועל מו"פ אקלים ומים לשניהם עלייה ל -0.2% מהתוצר. בשנת 2019, ההוצאה הציבורית והפרטית הכוללת על מחקר ופיתוח אנרגיה הייתה 0.07% מהתוצר. אמצעי התוכניות ופיתוח האנרגיה של פורטוגל תומכים במסחר פריסת מוצרים ושירותים, פרויקטים ניסיוניים ואשכולות תעשייתיים המתמקדים בחדשים טכנולוגיות ומודלים עסקיים המבוססים על מוצרים ושירותים דלי פחמן.

3.4. אמצעים מרכזיים - היבט מרכזי במדיניות האנרגיה והאקלים של פורטוגל הוא חוק המיסוי הירוק, עבר בשנת 2014 כדי להסדיר טוב יותר את מיסוי תחום האנרגיה עם מטרות הפחמן.

3.5. פורטוגל דוחפת גם להפחתת פחמן בתחבורה. השקעות: רכבת הנוסעים, משאבים וחשמל בתחבורה הציבורית. הממשלה פיתחה אסטרטגיה לאומית לאופניים ולניידות פעילה נותנים גם תמריצים כספיים לרכישת אופניים חשמליים וסדירים (כולל מטען אופניים).

3.6. לפורטוגל מגוון רחב של אמצעים לתמיכה בפירוק של בניינים, כולל קודים, אישורים ומנגנוני תמיכה כספיים לשיפוצים. כל המגורים, מגזר השירותים והמבנים הציבוריים חייבים לעבור ביקורת כדי לקבל תעודת אנרגיה.

3.7. עוני אנרגטי - פורטוגל מתמודדת עם אתגרים הנוגעים לעוני אנרגיה, עם מחירי אנרגיה גבוהים יחסית ומלאי בניין שלרוב חסר בידוד הולם. פורטוגל מפתחת אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח להתמודדות עם עוני אנרגטי לשיפור מכשירי הגנה לצרכנים פגיעים ולצדו אמצעים הפחתת האנרגיה עוני.

3.8. אבטחת אנרגיה - כתוצאה מהביקוש הרב לדלקים מאובנים (בעיקר נפט וגז טבעי) והמחסור של משאבי המאובנים המקומיים, לפורטוגל יש תלות גבוהה בייבוא אנרגיה. בשנת 2019, תלות יבוא האנרגיה בפורטוגל הייתה 74%, אחת הרמות הגבוהות ביותר בקרב IEA מדינות חברות. מערכת האנרגיה של פורטוגל מספקת אבטחת אספקה גבוהה. עם זאת, רגישות להשפעות האקלים מתגלה כסיכון משמעותי. התשתיות מתמודדות עם איום הולך וגובר מאירועי מזג אוויר קיצוניים ושריפות שעלולים לעלות בתדירות ובחומרה בגלל שינויי האקלים.

3.9. השפעות האַקלִים מהוות איום על ייצור כוח המים בפורטוגל, שהוא קריטי עבור פעולות רשת מאובטחות ולעמידה ביעדים לפירוק, חשמול והפחתת התלות ביבוא האנרגיה. מומלץ כי פורטוגל תכלול פוטנציאל השפעות האקלים על מערכת החשמל בדוח ניטור האספקה ובתכנון התאמת האקלים. הממשלה פועלת גם ברמה הבינלאומית כדי להגדיל את חיבורי החשמל עם ספרד ושאר אירופה, מה שיעזור להגביר את אבטחת אספקת החשמל.

3.10.                   במאמר קיימות המלצות מרכזיות לגבי מה צריכה ממשלת פורטוגל לעשות. 

3.11.                  ייצור מקומי ותלות בייבוא - ייצור האנרגיה הביתי של פורטוגל מגיע מאנרגיה מתחדשת (בעיקר ביו-אנרגיה, רוח והידרו) וחלק קטן מהפסולת הבלתי מתחדשת. משנת 2008 עד 2019, בפורטוגל ייצור האנרגיה הביתי עלה מ-18% ל-27% מ-TES, בעיקר כתוצאה מהצמיחה במקוראנרגיית הרוח מ-2005 עד 2012 (איור 2.4). וריאציות שנתיות בכוח ההידרו בעלות השפעה בולטת על ייצור האנרגיה הביתי של פורטוגל, שהגיע ל-28% במהלך שנים עם תפוקת הידרו חזקה (2014 ו -2016). בשנת 2019, לפורטוגל היה הנתח השביעי הנמוך ביותר בייצור המקומי ב- TES בקרב המדינות החברות ב- IEA (חציון IEA היה 54% מ- TES), המשקף את התלות הגבוהה בדלקים מאובנים מיובאים.

3.12.                  בפורטוגל אין ייצור מקומי של נפט, פחם או גז טבעי ו -100% מההיצע של כל הדלקים מיובאים. המחסור במשאבי דלק מאובנים והקטנים יחסית ייצור האנרגיה הביתי גורם לתלות גבוהה בייבוא אנרגיה (איור 2.5). בשנת 2019, התלות באנרגיה חיצונית הייתה 74.2% (DGEG, 2020), אחת המדינות הגבוהות ביותר בין מדינות IEA.

3.13.                  התלות ביבוא האנרגיה של פורטוגל נותרה גבוהה, חווה תנודות בולטות, קשורה בעיקר לשינויים גדולים בתפוקת המים, ועלתה מאז 2013.  סך הצריכה הסופית בפורטוגל לפי מקור ומגזר, 2019

נפט הוא ללא ספק המקור העיקרי ל- TFC, במיוחד בתחום התחבורה. המגורים ומגזרי השירותים צורכים הכי הרבה חשמל, בעוד שנתח הגז הטבעי ב- TFC נמוך.

 מטרות תחום האנרגיה - על פי הנחיות האיחוד האירופי וחוקים לאומיים, לפורטוגל יש יעדים לשנים 2020 ו-2030 פליטת גזי חממה (GHG), אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, חשמל קישוריות ותלות באנרגיה, עם 2030 מטרות שהוצבו במדינה הלאומית של פורטוגל תוכנית אנרגיה ואקלים (NECP) (לוח 2.1). פורטוגל השיגה, או שהיא בדרך לעמוד ברוב יעדי מגזר האנרגיה שלה לשנת 2020.

התפתחות דרישת האנרגיה הסופית של פורטוגל במסגרת מפת הדרכים של ניטרליות פחמן 2050

4.1.  מדיניות ואמצעי תמיכה - המימון לאמצעי תמיכה מגיע מתקציב המדינה וכמה קרנות לאומיות הממוקדות בעדיפות אנרגיה ואקלים. הממשלה קבעה מיסים ועמלות רבים המכוונים את ההכנסות לתוכניות המעבר לאנרגיה ואמצעים. פורטוגל גם זוכה לתמיכה בולטת במעברי האנרגיה והאקלים אמצעים מכספי האיחוד האירופי.

4.2. מיסוי אנרגיה - מיסוי האנרגיה גבוה יחסית בפורטוגל וצרכני הבית משלמים מס גבוה יותר מצרכנים תעשייתיים. היבט מרכזי במדיניות האנרגיה של פורטוגל הוא חוק המיסוי הירוק (חוק מס '82-D/2014), עבר בשנת 2014 כדי להסדיר טוב יותר את מיסוי האנרגיה עם מטרות הפחמן. בשנת 2018 הקימה הממשלה קבוצת עבודה לניתוח מערכת המיסוי של פורטוגל ולהבטיח את היישור שלו עם המעבר לניטרליות הפחמן. מאז 2018, הממשלה העבירה חוקים שמפחיתים בהדרגה את הפטורים ממסים מפחם, טבעי גז ושמן. בינואר 2021, פורטוגל חוותה שיא בטמפרטורות נמוכות וכתוצאה מכך הייתה עלייה גדולה בחשמל.

4.3. אמצעי חשמל - מרכיב מרכזי באסטרטגיית הפחתת הפליטות של פורטוגל הוא הפחתת הפחמן עם מדיניות ואמצעים הדוחפים הפחתת ייצור דלק מאובנים והגדלת הדור המתחדש. בשנת 2018, פורטוגל הציגה ביטול הדרגתי של פטורים ממס על פחם המשמש לייצור חשמל. מאז, העמדה התחרותית של ייצור הפחם בפורטוגל נשחקה באופן משמעותי על ידי הפחתת פטור ממס, מחירי ETS גבוהים יותר, מחירי גז טבעי נמוכים והגדלת הייצור בעלות נמוכה מתחדשים. כתוצאה מכך שתי תחנות הכוח הפורטוגליות ייסגרו לצמיתות בשנת 2021 (שמעון, 2021). ה- NECP מציין כי ייצור חשמל בגז טבעי יישמר עד 2040 לפחות, כשהרמה בשנת 2030 תלויה בהתפתחות של נכסי גמישות אחרים כגון הידרו שאוב, אחסון סוללות ומימן. החל מאפריל 2020, הגז הטבעי המשמש לייצור חשמל (לא כולל ייצור משותף) כפוף להפחתה הדרגתית של הפטור מספקית האינטרנט או ממס הפחמן.

4.4. מספר פרויקטים גדולים של מערכת ההולכה שהושלמו מאז 2016 תומכים בשילוב של כוח מים מוגבר, בעוד פרויקטים גדולים של שילוב PV סולארי וייצור כוח המים נמשך או יתחיל בבנייה בשנת 2021. פורטוגל עובדת גם עם צרפת וספרד כדי להגדיל את חיבור החשמל החוצה גבולות. קיבולת בין חצי האי האיברי לשאר אירופה ובין פורטוגל וספרד. בנוסף, ישנן תוכניות ואמצעים רבים שמטרתם לתמוך ביעילות שימוש בחשמל.

4.5. אמצעי תחבורה - מדיניות התחבורה של פורטוגל מתמקדת בעיקר בכלי רכב בכביש, המהווים כמעט את כל פליטת גזי החממה התחבורתית ואת רוב ביקוש הנפט. מערכת מיסוי רכבי כביש מעודדת רכישת רכבי פליטה נמוכה יותר/יעילות גבוהה יותר כלי רכב. לפורטוגל יש חובת מיזוג של דלק ביולוגי המחייבת את ספקי הדלק לערבב מוצר מסוים מנתח הדלקים הביולוגיים לסולר ולבנזין לרכב, כשהחלק גדל בהדרגה מ-6% בשנת 2009 ל-10% בשנת 2020. בדצמבר 2017 העבירה פורטוגל חוק הטמעת הוראת האיחוד האירופי 2015/1513, המקדמת ייצור ושימוש במתקדמים דלקים ביולוגיים ומבקש להגביל את השימוש בדלקים ביולוגיים מהדור הראשון (אלה המופקים מגידולים שיכול לשמש כמזון או כמזון לבעלי חיים).

4.6. התוכנית הלאומית לקידום בתי זיקוק, שאושרו באוקטובר 2017, מקדמת ייצור דלקים מתקדמים. צו-חוק 8/2021 קובע יעדים של מיזוג דלקים ביולוגיים לשנת 2021 (11%) והממשלה כן פועלת להטמעת דרישות האיחוד האירופי לדלקים ביולוגיים. ה- NECP מראה ירידה קלה בצריכת הדלק הביולוגי הכוללת בתחבורה עד 2030, אך עם גידול ניכר בנתח של דלקים ביולוגיים מתקדמים והתמקדות ברכבי EV. הממשלה פועלת גם בחזיתות רבות כדי לעודד מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית, וניידות פעילה ומשותפת.

4.7. אמצעי תעשייה - התוכנית העיקרית התומכת ביעילות האנרגיה התעשייתית היא SGCIE, הדורשת ביקורות אנרגיה ואסטרטגיות להפחתת דרישות האנרגיה ממתקנים עתירי אנרגיה.

4.8. אמצעי בנייה - הפחתת הפחמן של הבניינים נתמכת באמצעות מגוון תוכניות ואמצעים דוחף לשיפור יעילות האנרגיה, חשמול גבוה יותר ושימוש באנרגיה מתחדשת.

4.9. תעריפים חברתיים - בפורטוגל יש תעריפים חברתיים עבור חשמל וגז טבעי המספקים הנחות על חלקים ממקום האירוח. תעריפי הפצה להפחתת חשבונות החשמל והגז של משקי בית שעומדים בדרישות מסוימות קריטריונים חברתיים-כלכליים.  בנובמבר 2020, דרישות הזכאות לתעריפים החברתיים של חשמל וגז תוקנו כך שיכסה את כל מצבי האבטלה. זה היה כדי לטפל בחששות הקשורים להשפעות הכלכליות של קוביד -19 ולוודא שהתעריפים יהיו זמינים עבור הצרכנים הפגיעים ביותר מבחינה כלכלית (ERSE, 2020b).

5.   סיכום ומסקנות

5.1. מדיניות האנרגיה של פורטוגל מתמקדת בשלוש מטרות עיקריות: 1) השגת ניטרליות פחמן עד 2050; 2) הפחתת התלות ביבוא האנרגיה; ו 3) שמירה על גישה במחירים נוחים אֵנֶרְגִיָה.

5.2. פורטוגל הציבה יעדים סביבתיים ואקלים שאפתניים הנתמכים על ידי צעדים להניע שימוש מוגבר באנרגיה מתחדשת ויעילות אנרגטית מוגברת. יחד עם צעדים חזקים למאבק בעוני האנרגיה, פורטוגל שואפת להבטיח מעבר אנרגיה צודק. ה- IEA משבח את פורטוגל על שהקימה מסגרת אנרגיה כלכלית ומדיניות המנחה את השימוש בפחמן תוך התמקדות ביעילות שימוש במשאבים ויצירת עושר.

5.3. מימון ההתאוששות הכלכלית של האיחוד האירופי מעניק לפורטוגל הזדמנות בעלת ערך רב להשיג את יעדי האנרגיה והאקלים השאפתניים שלה לשנת 2030 על ידי העמסה מוקדמת של השקעות ורפורמות המוצעות ב- NECP, RNC2050 ו- EN-H2, בפרט פעולות התומכות בתוכניות עתירות הון הקשורות להתייעלות אנרגטית במבנים ותעשייה; פריסת ייצור חשמל מתחדש ותמיכה תַשׁתִית; חשמול התחבורה, הבניינים והתעשייה; והייצור של דלק ביולוגי בר קיימא ומימן. השקעות אסטרטגיות לא רק יתרמו להשגת יעדי האקלים והאנרגיה של פורטוגל, אלא גם לחיזוק העסקים והתעסוקה תחרותיות ואיכות חיים.

 

 

 







 

1.      רקע

1.1. אוסטריה מחויבת ליעדים הבינלאומיים בנושא איכות הסביבה ואנרגיה מתחדשת. המטרה העיקרית של אוסטריה היא לצמצם את פליטות הגז ב36% עד שנת 2030 בהשוואה ל2005 .

1.2. בשנת 2016, באוסטריה הוחלט על קידום אנרגיה ירוקה ממצב של כיסוי 71.7% משטחי אוסטריה, למצב של 100% עד לשנת 2030. כמו כן, הציבו יעד לפיו עד שנת 2050 ימשיכו בהפחתת שימוש במקורות אנרגיה מזהמים. ("דה-פחמניים"). ההתעוררות למצב האקולוגי ולחשיבותה של האנרגיה הירוקה באוסטריה הובלה ע"י המפלגות  ÖVP וFPÖ. אחד החוקים הבולטים הקשורים לאנרגיה מתחדשת נקרא"Green Electricity Act"  שמסדיר את קידום המעבר לאנרגיה ירוקה מול ספקים מרובים שיקדמו אנרגיה מתחדשת ויקבלו תגמול דרך כל לקוח שמשתמש בשירות. (ויקיפדיה)

1.3. האסטרטגיה של אוסטריה מספקת קווים מנחים עד לשנת 2050 ולהשקעות נוספות ומתמקדת בעיקר בתוכניות עד שנת 2030. התוכנית תעודד מניעה מהשקעות מסוכנות ופערים, ותהפוך את האנרגיה המתחדשת למקור השקעה משתלם בתעשייה.

1.4. באמצעות פיתוחים חברתיים וידידותיים לסביבה, אוסטריה מתכננת לצמצם ייבוא של אנרגיה, ולתחזק את רמת הספקת החשמל המקומית.

1.5. כדי להגיע ליעדים, אוסטריה מעודדת חדשנות ודיגיטציה מתוך הבנה כי רמת הטכנולוגיה בימנו אינה גבוהה מספיק כדי לספק את כלל המגזרים -הפרטי והציבורי- במדינה. כאשר המגזר הציבורי יהווה עידוד עבור המגזר הפרטי.

2.      מאפייני התופעה באוסטריה

2.1. ניתן לראות עלייה משמעותית בייצור אנרגיה ירוקה באוסטריה בין השנים 1980 ל 2019, כאשר בשנת 1980 ייצרו במדינה כ28~ טראוואט של אנרגיה ממקור מים ("הידרו"), ובשנת 2019 נוצרו כ 41~ טראוואט ממקור "הידרו".

2.2. באוסטריה ניכר שיפור בפליטות גז ורעלים, באנרגיה מתחדשת ובייעול אנרגיה בין 2005 ל 2016 (שרטוט מס' 1). ההצלחה הגיעה מהגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, צמצום פליטות גזים ורעלים, וייצוב צריכת האנרגיה.

2.3. בצריכת וייצור אנרגיה, אוסטריה יציבה ונשארת על ייצור 1,425 פטאג'ולים, כאשר דרישת האנרגיה עמדה על 1,362 פטאג'ולים ב 2005 ו 1,350 פטאג'ולים ב 2016, וצריכת האנרגיה בקצה עמדה על 1,101 פטאג'ולים ב 2005 לעומת 1,121 פטאג'ולים ב 2016. מקורות אנרגיה מתחדשת עלו מ 23.7% ל 33.5% - הפרש של 125 פטאג'ולים, מתוכם 66 פטאג'ולים ממקורות חימום ו 21 פטאג'ולים מדלקים ביולוגיים.

2.4. בייבוא אנרגיה מאובנת, אוסטריה עמדה, נכון ל 2017, על כ 67% צריכה, כאשר האנרגיה המאובנת המיובאת מהווה כ 90% ועלותה עומדת על כ 9 מיליארד יורו ב 2016.3.      תמונת מצב נוכחית

3.1. נכון ל 23 בנובמבר 2017, המצב הדמוגרפי באוסטריה לייצור האנרגיה המתחדשת עמד על 73.3% מהשטחים אנרגיית מים ("הידרו"), 17.4% תחנות רוח, 6.3% אנרגיה סולארית, 3.0% ביומסה, 0.9% אנרגיה גיאותרמית.

4.      תוכניות הפיתוח של אנרגיה מתחדשת באוסטריה

4.1. האסטרטגיה של אוסטריה מורכבת מ 8 משימות עיקריות, שמהוות את התחומים העיקריים בהם המדינה תפעל לשיפור הסביבה ומדיניות האנרגיה.

4.2. משימה 1, פיתוח תשתית יציבה לאוסטריה. כדי להגיע ב 2030 ליעדי האנרגיה ואיכות הסביבה, וב 2050 למצב שבו אין ברחבי המדינה שימוש בפחמן, אוסטריה תאמץ רפורמות רבות בתשתיות, שיהוו השלכות על ההספקה והשימוש באנרגיה. ביניהן:

4.2.1.     הפרויקטים החדשים בתשתית יאמצו את עקרונות האנרגיה המתחדשת ותשתיות קיימות ומזיקות יצומצמו בהדרגתיות.

4.2.2.    הפרויקטים החדשים לא יהיו בלתי-הפיכים, ויעזרו להשגת יעדי האנרגיה ואיכות הסביבה.

4.2.3.    כדי לגייס תקציבים פרטיים, יש צורך בסביבה בטוחה להשקעה בפרויקטים הנוגעים לאיכות הסביבה ואנרגיה מתחדשת.

4.2.4.    יעשה שימוש אופטימלי בתשתית הקיימת להשגת היעדים שהוצבו.

4.2.5.    התאמות בתשתית הקיימת מבחינה אקונומית והספקה.

4.2.6.    התשתית העתידית תהיה פיזית ודיגיטלית, כאשר הדיגיטציה תאפשר שימוש יעיל יותר של התשתית הקיימת ושירותים חדשים.

4.3. משימה 2, יצירת מערכת כלכלית נצרכת וגיוס השקעות.

4.3.1.     הורדת מחיר האנרגיה לנמוך ביותר באירופה.

4.3.2.     מימון פרויקטים באיכות הסביבה ואנרגיה מהכנסות ממכירות פומביות של הETS.

4.3.3.     גיוס קרנות פרטיות.

4.3.4.     עיצוב שוק החשמל באופן שייצר אנרגיה מתחדשת מתאימה.

4.3.5.     פיתוח איזון ושליטה בשוק החשמל ושיפור יציבות המערכת.

4.3.6.     גיוס כספי מיסים.

4.3.7.     אימוץ אנרגיה מתחדשת ומקורות טבעיים לאנרגיה בבניינים.

4.3.8.     מעבר טכנולוגי לתעשייה ללא .

4.3.9.    שימוש בכלכלה ביולוגית להשגת כלכלה מבוססת ביולוגיה מעגלית ומתפתחת.

4.4. משימה 3, התאמת התקציב ומערכת המיסים להשגת היעדים לאיכות הסביבה ואנרגיה.

4.5. משימה 4, מסגרת חוקית לסביבה ידידותית באוסטריה.

4.6. משימה 5, מחקר וחדשנות כאמצעים להפיכת אוסטריה למקום עסקי משגשג.

4.7. משימה 6, העלאת המודעות וההשכלה בנושא. 

4.8. משימה 7, ניצול הטכנולוגיה להפחתת אנרגיה מזהמת.

4.9. משימה 8, הפיכת מקומות חדשים וכפריים לידידותיים לסביבה.

5.      נתונים כמותיים

5.1. נכון ל 23 בנובמבר 2017, המצב הדמוגרפי באוסטריה לייצור האנרגיה עמד על 73.3% מהשטחים אנרגיית מים ("הידרו"), 17.4% תחנות רוח, 6.3% אנרגיה סולארית, 3.0% ביומסה, 0.9% אנרגיה גיאותרמית.

5.2. ניתן לראות עלייה משמעותית בייצור אנרגיה ירוקה באוסטריה בין השנים 1980 ל 2019, כאשר בשנת 1980 ייצרו במדינה כ 28~ טראוואט של אנרגיה ממקור מים ("הידרו"), ובשנת 2019 נוצרו כ 41~ טראוואט ממקור "הידרו".

6.      סיכום ומסקנות

6.1. אוסטריה מהמדינות המתקדמות בעולם מבחינת אנרגיה מתחדשת. אופן הפעולות שהציבה לעצמה יאפשר להגיע לרמה המרבית של אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050.

6.2. האתגר העיקרי באוסטריה הוא באבטחת יציבות האנרגיה בכלל האזורים והפריסה במדינה.

6.3. כמדינה עשירה עם יכולת להשקיע משאבים רבים באנרגיה מתחדשת ואיכות הסביבה, אוסטריה צפויה להיות מהמדינות המובילות בעולם בתחום ועם ניסיון רב כבר בשנים הקרובות.

7.      הערכה אישית

7.1. אוסטריה, כמדינה מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת וביצירת כלכלה יציבה ויכולות השקעה, יכולה להוות דוגמה מצוינת למדינות אחרות המעוניינות לקדם אנרגיה מתחדשת ואיכות סביבה גבוהים.

אוסטריה יודעת לקדם את האנרגיה המתחדשת בכלל התחומים: תחבורה, בנייה, דיגיטציה, אלקטרוניקה, ביולוגיה, תעשייה ומחקר.


===========================================================




7.      זהו מחקר השוק הראשון של קבוצת האנליסטים של "Intelligence Club". המחקר הראשון עוסק בנושא שנמצא על המדוכה ועולה בפיהם של כולם בתקופה האחרונה. הדו"ח סביב אנרגיה מתחדשת מנסה להעשיר את הידע של הקורא סביב הנושא הזה, להמחיש את הפעולות שנעשות במדינות שונות באזורים שונים בעולם, להציג את הפערים שמדינות מתמודדות איתם בניסיון לבצע את הטרנספורמציה האנרגטית הנדרשת, וכן להציף את כווני הפעולה וההזדמנויות בפעילות המדינות לקראת העתיד.

8.      התחזית האחרונה של ארגון IPCC מציגה מציאות קודרת ותחזית דומה. עם זאת, עדיין ניתן לפעול ברמה עולמית כדי לצמצם את ההחרפה בפגיעה באקלים ולנסות להחזיר את הגלגל לאחור. הדוח מלמד כי מדינות רבות נוקטות בגישה חזונית וכי בטווח השנים של 10-20 שנים קדימה, עשוי להתממש "תיקון", ויש רק לקוות שעד אז לא יתממש נזק אפי לעולם.

9.      גם אם התיקון יתממש וגם אם לא, הרי שהעבודה לימדה אותנו שקיים מרוץ, לא סמוי, בין מדינות, לפתח מקורות אנרגיה מתחדשת יעילים כתחליף למקורות מתכלים, ולא פחות חשוב הוא לפתח טכנולוגיות וידע לניצול מיטבי של אותן האנרגיות. בטווח של 10 שנים קדימה, מאבק הכוחות בעולם יהיה פחות על מידע (כמו שמתקיים כיום) ויותר על מקורות אנרגיה וידע בנושא האנרגיה. אם נגדיר את המלחמה הקרה כיום כסובבת סביב מידע, המלחמה הקרה הבאה תהיה סביב אנרגיה מתחדשת.

10. במחקר זה הבטנו לקרביים של 7 מדינות על בסיס חומר ערכי ואותנטי המשקף את תכניות הפיתוח של אנרגיה מתחדשת באותן המדינות. המחקר אפשר לנו להבין מהם האתגרים במימוש תכנית טרנספורמציה אנרגטית ומי הם בעלי העניין בפיתוח אקוסיסטם יעיל סביב הנושא. עוד למדנו כי מרבית המדינות קושרות את SDG7 עם יעדים נוספים לא פחות חשובים הקשורים לצמצום העוני ואי השוויון המגדרי, ולכן תכניות רבות מכילות פרקים שלמים בנושא הזה גם כן.

1.    מצאנו שכל המדינות שאותן ניתחנו מחזיקות תכנית מדינתית לפיתוח תשתיות מבוססות אנרגיה מתחדשת, חלקן לטווח שנים של עד 2050 ומטה.

2.    בנושא יישומי אנרגיה מתחדשת לטובת פיתוח החקלאות, מצאנו שמרבית המדינות מייעדות חלק מהיצע האנרגיה לטובת חקלאות, בעומאן מצאנו שקיימת תכנית ייעודית לפיתוח הנושא בהמשך. סודאן המתבססת על חקלאות משקיעה משאבים רבים לפיתוח תחנות כוח ומקורות אנרגיה לטובת השקיה.

3.    בניתוח המצב הקיים מצאנו כי מרבית המדינות זיהו מקורות אנרגיה מתחדשת בשטחן ואף מנצלות אותן. עם זאת, אנרגיה ביולוגית וגאותרמית, אינה נחלתן של כל מדינות ההשוואה. נורבגיה היא יצואנית של גז טבעי בשעה שבסודאן לא יודעים איך להפיק אותו בצורה יעילה. מצאנו כי בעומאן מתקיים תהליך פיתוח של אנרגיית רוח ובסודאן תהליך דומה מאנרגיה גאותרמית. יש לציין את גרמניה כמס' 2 בעולם אחרי סין בייצור וניצול אנרגיה על בסיס ביוגז.
הנתונים מלמדים כי במדינות ההשוואה התחום הגאותרמי וכן ביו אנרגיה מהווים הזדמנות לפיתוח פנימי והן מצד חברות וארגונים חיצוניים.

4.    בניתוח המצב הקיים ביחס לניצול מקורות אנרגיה מתכלים, הבנו שכל המדינות משתמשות ברמה כזו או אחרת בדלקים לסוגיהם וכן בפחם. חלק מהמדינות מנצלות אנרגיה על בסיס ביומסה, וסודאן בעיקר, עדיין מנצלת את עצי היערות לטובת אנרגיה.

5.    בניתוח השימושים המרכזיים שהמדינה עושה באנרגיה מתחדשת ניכר כי הדגש הוא על ייצור חשמל וכן למטרת חימום ותעשייה. חלק מהמדינות מייצרות אנרגיה לטובת תעבורה יבשתית וימית וכן חקלאות, בדגש על סודאן שזה ענף תעשייה מרכזי שלה. בנוסף, ניכר הבדל משמעותי מאוד בין שיעור ניצול אנרגיה מתחדשת להפקת חשמל במדינות המפותחות ביותר באירופה (נורבגיה למשל) ובין סודאן ועומן.
הנתונים מלמדים על כך שבתחום הטרנספורמציה של התחבורה הימית והיבשתית והאווירית קיים עדיין פוטנציאל רב לפיתוח, דבר המהווה הזדמנויות לחברות שהייעוד שלהן מכוון לאזורים האלה.

6.    בהשוואה בין גודל המדינה לצפיפות האוכלוסין בה, מצאנו כי למרות שסודאן היא מדינה גדולה מאוד יחסית לשאר המדינות, ואחריה עומאן וגרמניה, הרי שגרמניה פורטוגל ואוסטריה הן הצפופות ביותר במדד נפש לקמ"ר.
מומלץ לקרוא לעומק את הדוח המדינתי של גרמניה לעומת הדוח של איסלנד כדי לעמוד על ההבדלים בין שווקי האנרגיה לנוכח הפער המשמעותי בשיעור הצפיפות ביניהן.

7.    בחינת עלות החשמל למשקי בית ותעשיה במדינות ההשוואה מלמדת כי גרמניה, פורטוגל ואוסטריה הן היקרות ביותר עבור הצרכן הביתי. ההשוואה מלמדת גם על הפרש מובהק בין מחיר חשמל למשקי הבית לעומת החשמל לתעשייה. בעומאן מצאנו כי החשמל לתעשייה יקר יותר מזה של משקי הבית.
אנו מבינים מהנתונים כי מחירי החשמל גבוהים, בין היתר בשל רגולציה רחבה של מדינות מתקדמות באשר למכסות פליטת הגזים המזיקים וכן לעובדה שגרמניה, שם מחיר החשמל הוא הגבוה ביותר, עדיין משתמשת בקנ"מ גדול במקורות מקורות אנרגיה מתכלים.

8.    ובאותו הקשר של רמת הפיתוח והמודרניות של המדינה, הרי שכל המדינות נמצאות בטווח שמעל 0.5 במדד הפיתוח האנושי, בקצה התחתון סודאן,0.51, ובקצה העליון נורבגיה 0.957

9.    מצאנו כי כל המדינות, הן החלשות והן המפותחות ביותר קשורות לפעילות בינ"ל"ל של האו"ם, אם כתורמות ידע ויכולות, ואם כמקבלות סיוע והכוונה. נכון הדבר גם לסיוע פיננסי ממוסדות האו"ם וארגוני מימון אזוריים, כמו למשל סיוע משמעותי שסודאן מקבלת מגופים כאלה וגורמי בנקאות באפריקה.
קיים הבדל מובהק בין מדינות אירופה, שהן מפותחות ונעזרות בארגונים כמו האו"ם למטרות ייצור ידע, העברת ידע וקידום פרויקטים, ובין מדינות אפריקה שנמצאות בעמדה נחותה מאוד יחסית לאירופה, זוכות לתשומת לב רבה מצד ארגוני הסיוע הבינ"ל ומוסדות מימון גדולים. הדבר מהווה הזדמנות לחברות מערביות שמעוניינות להשקיע באנרגיה מתחדשת בשת"פ עם ארגונים גדולים שיכולים לערוב ל ROI ריאלי.

10.           בניסיון לקבץ את המטרות של מדינות ההשוואה ביחס לאנרגיה מתחדשת, מצאנו כי רוב התכניות המדינתיות הינן לטווח של עד 30 שנים להמשך, ככה"נ מתוך תחושה שהטרנספורמציה האנרגטית דורשת מספר עשורים כדי לייצר שוק אמיתי שמתבסס בעיקר, ואולי רק, על אנרגיה מתחדשת. מצאנו יעדים מרכזיים של צמצום השימוש בפחם ופליטת גזים רעילים, וזאת לצד התייחסות מדינות רבות להשפעות האנרגיה של מצב העוני, שוויון מגדרי, עלויות ללקוחות וחשמול מלא של כל התעבורה. יש לציין את סודאן שנמצאת בציר ההתפתחות הזה רחוק מאוד ביחד לשאר, ושם מצאנו כי לצד המגמה לפיתוח אנרגיה מתחדשת, לא מזמן הסתיימה תכנית חומש שהתבססה על פחם ודלק, במטרה ברורה להתניע את התעשייה במדינה (בכל מחיר).

11.           בניסיון להבין מתוך הנתונים מהם 2 מקורות האנרגיה המתחדשת שהמדינות שמות בעדיפות ראשונה, מצאנו רמה מובהקת של מיקוד באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, אחריהם פיתוח אנרגית כוח המים וכל שאר המקורות בעדיפות נמוכה יותר.

הממצא הזה מהווה הזדמנות גדולה לחברות אשר מעוניינות לפתח את השוק שלהן בפתרונות לאחר או יותר מסוגי האנרגיה המתחדשת. בטווח קצר כדאי לנסות להשתלב בתחום הסולרי, הרוח או ההידראולי כי שם נמצאת רוב תשומת הלב של המדינות. בטווח הארוך יותר, ההזדמנות לפתח את שאר מקורות האנרגיה ניבטת בצורה חדה מהתרשים.



ממצאים ותובנות מהשוואה בין המדינות על בסיס מודל "יהלום"
("מודל 4 הפינות") של מייקל פורטר:


כאמור, מודל הניתוח המרכזי שבחרנו להשוואה בין המדינות הוא מודל "יהלום" המורכב מ 6 קריטריונים לרמת התחרות של המדינה (למעשה 4 מרכזיים ואליהם נוספו עוד 2 תחומי השפעה). התרשים הגנרי של המודל מובא להלן:

13.           בניתוח המדינות, "פרקנו" את הדוחות המדינתיים לפי 6 הקריטריונים לעיל, וכן התייחסנו בנוסף לאיומים והזדמנויות למדינה מתוך החומר.

עבור כל אחד מהקריטריונים ניתן דירוג רמת התחרות בטווח שבין 1-7. בשלב האחרון, סוכמו הדירוגים של מדינה מסוימת על פני הקריטריונים ונוצר אומדן גס, אך מתאים למחקר שלנו, ביחס לרמה התחרותית של המדינה בנושא שוק האנרגיה המתחדשת, יחסית לשאר מדינות ההשוואה.

14.           מאפייני הביקוש – רמת התחכום של לקוחות - סודאן

1.          חלק ניכר מהלקוחות לא מחובר לרשת חשמל. הצריכה לחימום ובישול היא בעיקר ממקורות מתכלים בדגש על עץ וביומסה.

2.          פערים מגדריים עצומים מונעים את ההתפתחות של נשים וכלכלת הבית ומנציחים שימוש במקורות אנרגיה בסיסיים מתכלים לצרכי היומיום.

3.          אוכלוסיית סודאן היא ברובה כפרית ומפוזרת, לא מחוברת לרשת חשמל מרכזית ולכן המטרה היא לייצר רשתות מקומיות שיספקו את האנרגיה הבסיסית לתנאי מחייה, חקלאות ותעשייה בסיסית מקומית.

4.          אזור מערב המדינה מתאפיין ברשתות חשמל מקומיות ותחנות כוח עצמאיות וברובו לא מחובר לרשת החשמל המדינתית.

5.          רוב האנרגיה בסודאן מתקבלת משריפת חומרים מתכלים (עץ, ביומסה) לבישול וחימום. הביקוש העיקרי הוא של משקי הבית והתחבורה, שם בעיקר משתמשים בדלק.

6.          המדינה חווה גידול מתמיד בביקוש לאנרגיה מכל הסקטורים

15.           מאפייני הביקוש – רמת התחכום של לקוחות - עומאן

1.          כלכלת הצמיחה של עומאן מתאפיינת בהתמקדות הממשלה במגזרים שאינם נפט. בנוסף, הגידול באוכלוסייה שלה (GTR 2018) תרם בעיקר לעלייה מתמדת בביקוש. על פי עומאן הצהרת 7 שנים של חברת רכש ומים (OPWP), הביקוש המשולב של MIS , DPS ומערכות קטנות ומבודדות אחרות עשוי לעלות מ -6,668 MW בשנת 2017 ל -10,072 MW  בשנת 2024 תחת תרחיש המקרה הצפוי שלה לביקוש תחזיות משנת 2018 עד 2024.

2.          עומאן ממוקמת במקום החמישי בייצור ובשיא הביקוש באזור  GCC.

3.          ה- MIS מכסה את רוב חלקי אזור הצפון של הסולטנות, משרת כמיליון לקוחות חשמל, ומורכב
מכ -90% מסך הביקוש לשיא החשמל של עומאן. DPS  מכסה את העיר סלאח והאזורים הסובבים של מחוז דהופר, משרתים כ -100,000 לקוחות ותורמים 10% משיא הביקוש (OPWP 2018) .

16.           מאפייני הביקוש – רמת התחכום של לקוחות - איסלנד

1.          מקורות האנרגיה המתחדשים של איסלנד אינם רק בשפע, יחסית לגודל האוכלוסייה, אלא הם זמינים גם במחיר נמוך יחסית. מסיבה זו מחירי החשמל באיסלנד נמוכים בהרבה מאשר ברוב מדינות ה - OECD  האחרות. ההוצאה לצרכן מבוססת על עלות ייצור החשמל והעברתו מתחנת הכוח לצרכן.

2.          שוק החשמל האיסלנדי נפתח כדי לאפשר ייצור תחרותי ואספקת חשמל. שוק החשמל האיסלנדי הליברלי מאפשר לכל הצרכנים -בין אם אנשים פרטיים, עסקים, ארגונים ציבוריים או תעשיות שהן צרכן אנרגיה אינטנסיבי -לבחור את ספק החשמל שלהם.

שידור והפצת החשמל באיסלנד נותרו תחת הסדרי זיכיון ופיקוח רגולטורי של הרשות הלאומית לאנרגיה או NEA (Orkustofnun), על פי חוק החשמל ותקנות רלוונטיות אחרות. ה- NEA מפקח על היבטים כגון תמחור (תקרות הכנסה ותעריפים), איכות ואבטחת אספקה. ה- NEA בוררות בכל סכסוך המתעורר במסגרת תפקידה.

על פי החוק האיסלנדי, חברת חשמל אחת יכולה לתפקד כמחולל, כמפיץ וספק. עם זאת, נדרשת הפרדה חשבונאית בין ויתור (העברת חשמל באזור מסוים) לבין פעילות תחרותית. בעוד שצרכנים חייבים להשתמש במפיץ המחזיק בזיכיון לאזור שלהם, המפיץ לא צריך להיות אותה חברה כמו הספק.

ספקים - TSO - מפיצים מקומיים – צרכנים.
עיקר החשמל באיסלנד מגיע מפחות מקומץ חברות ייצור, אך ישנן גם מספר תחנות כוח קטנות המזינות חשמל ישירות למערכת הפצה. חברות ייצור באיסלנד מייצרות את רוב הכוח החשמלי שלהן בתחנות כוח הידרואלקטריות או גיאותרמיות לפני הזנתן למערכת ההולכה ולמפעיל מערכת ההילוכים האיסלנדית (TSO).

17.           מאפייני הביקוש – רמת התחכום של לקוחות - גרמניה

1.          צריכת אנרגיה - צריכת אנרגיה הכוללת לנפש היא 2.7 toe אשר נמוכה ב- 5% ממוצע מדינות IEA. החימום ביתי ותעשייתי צורך מעל 50% מכלל צריכת האנרגיה בגרמניה ומופק מדלקים מאובנים (25%) ולכן אחראי על כ-40% מפליטות הפחמן. עלויות חשמל גבוהות, המונעות על ידי מיסים מעכבות את החימום בעזרת אנרגיה מתחדשת, במיוחד בהקשר של מיסוי נמוך על דלקים מאובנים.

2.          מבנים - בגרמניה קרוב ל-30 מיליון מבנים בהם גרים מעל 80 מיליון בני אדם. שיעורי הילודה נמוכים ואין דרישה גדולה לבתים חדשים, מאז איחוד שתי המדינות נבנו קרוב ל-20,000 בתים בלבד בשנה. חלק לא מבוטל מצריכת האנרגיה אינה לייצור חשמל, אלא אנרגיית חימום מרכזית המיועדת לחימום בתים ומבנים. ההסבה לגז טבעי סייעה להפחית את הפליטות והמזהמים שתעשייה זו פולטת, אך את איבוד האנרגיה – רק שדרוג המבנה יכול למנוע, ומבנים אחראים ל40% מהפליטות, כתוצאה מאדריכלות ובנייה לא תקינה. חלק מהתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית של הבניינים כוללת סתימת חרירים ואיטום קירות וגגות.

3.          תחבורה - חלק קטן מאוד ביצור אנרגיה המתחדשת נצרך על ידי התחבורה. גרמניה הציבה לעצמה יעד להפוך לשוק המוביל ולספקית של חשמל לניידות בתחבורה עד לשנת 2020 במסגרת החזון ארוך הטווח שלה לאפס פליטה בניידות. למרות ששוק החשמל עבור פתרונות תחבורה עדיין בחיתוליו במבט גלובלי, הביקוש המקומי לכלי רכב חשמליים נמצא בעלייה ועמו גם הביקוש הגובר לתשתית מתאימה לטעינת רכבים ולפתרונות חדשניים בתחום.

18.           מאפייני הביקוש – רמת התחכום של לקוחות – פורטוגל

1.          בשנת 2019, החשמל כיסה 25% מסך הביקוש לאנרגיה סופית, 56% מהביקוש לאנרגיית בניין ו -25% מהאנרגיה בתעשייה.

2.          צרכני הבית משלמים מס גבוה יותר מצרכנים תעשייתיים.

19.           מאפייני הביקוש – רמת התחכום של לקוחות – אוסטריה

1.          אוסטריה יציבה ונשארת על ייצור 1,425 פטאג'ולים, כאשר דרישת האנרגיה עמדה על 1,362 פטאג'ולים ב 2005 ו 1,350 פטאג'ולים ב 2016, וצריכת האנרגיה בקצה עמדה על 1,101 פטאג'ולים ב 2005 לעומת 1,121 פטהג'ולים ב 2016.

20.           מאפייני הביקוש – רמת התחכום של לקוחות – נורבגיה

1.          נורבגיה נחשבת כמדינה צעירה. המדינה הופרדה משבדיה ב 1905. נורבגיה הינה מדינה גדולה בשטחה מספר 64 בעולם וגודלה כ 324 אלף קמ"ר. אוכלוסייתה מונה כ 5.5 מיליון נפש סה"כ. תמ"ג לנפש הוא כ 63 אלף דולר ומדד הפיתוח האנושי הוא 0.957. מדד זה מסווג את נורבגיה כראשונה בעולם.

2.          לקוחות פנימיים של אנרגיה מתחדשת מתרכזים בשימושים שונים, לחימום ובישול 16 אחוז מאנרגיה המתחדשת, 36 אחוז לתחבורה ו 48 אחוז לתעשייה. לקוחות הפרטיים צורכים חשמל וחלקם הקטן גם מייצר חשמל באופן פרטי, על ידי הפעלת תחנת כח הידרואלקטרי בשטח הפרטי השייך להם.

3.          ביולי 2020 מחירי החשמל ירדו מתחת לאפס לשעה אחת . בגלל יצוא מועט של חשמל ותחילת חופשת הקיץ. תושבים קיבלו כסף כדי להשתמש בחשמל . (ייצוב הרשת) במהלך 26 השנים האחרונות עלתה אוכלוסיית נורבגיה ב -22%, ושווי הכלכלה הנורבגית הוכפל. עם זאת, צריכת האנרגיה הסופית ביבשת נורבגיה עלתה רק ב -12% באותה תקופה.

4.          במהלך 26 השנים האחרונות עלתה אוכלוסיית נורבגיה ב -22%, ושווי הכלכלה הנורבגית הוכפל. עם זאת, צריכת האנרגיה הסופית ביבשת נורבגיה עלתה רק ב -12% באותה תקופה.

21.           מאפייני האקוסיסטם ושרשראות אספקה – סודאן

1.          אנרגיה סולארית - הראשונה בתנופת הפיתוח. כבר משנת 2010 החל שת"פ עם חברות אירופאיות לפיתוח התחום.

2.          מעורבות חזקה של ארגוני האו"ם וקרנות פיתוח באפריקה למטרת פיתוח התחום הסולארי לצרכי השקיה בעיקר ואספקת חשמל מקומית.

3.          במדינה 6 סכרים הידראוליים מרכזיים שמספקים כמות גבוהה מאוד של אנרגיה למספר אזורים במדינה.

4.          בתחום האנרגיה הגאותרמית סודאן מתכוונת ללמוד מקניה, המדינה השכנה, כיצד צריך לייצר אנרגיה מהמקור הזה.

5.          תעשיית האנרגיה בסודאן מורכבת בעיקר מחברות וגופים ממשלתיים. אולם קיימת רגולציה תומכת שמעודדת שת"פ עם המגזר הפרטי וגופים בינ"ל.

6.          קיימות תכניות לפרויקטים עתירי הון בנושא אנרגיה הידראולית וסולארית אך לא קיימים עדיין המשקיעים המתאימים.

22.           מאפייני האקוסיסטם ושרשראות אספקה – עומאן

1.          החלק הגדול ביותר של - MIS מכסה את החלק הצפוני של המדינה. מערכת ה- DPC  הקטנה משרתת אזורים בדרום, שיש להם גם פוטנציאל משמעותי לאנרגיית הרוח.
שאר המדינה מסופקת על ידי  RAEC בעיקר באמצעות 395 מגה-וואט של מפעלי ייצור מבוססי דיזל.

2.          גז טבעי הוא משאב הדלק העיקרי לייצור החשמל של עומאן ומתקני התפלת מים נלווים, המסופקים על ידי משרד הנפט והגז, באזורים הכפריים משתמשים בעיקר בסולר.

3.          כמעט רבע מייצור הגז הביתי של עומאן משמש כדלק למתקני התפלת חשמל ומים, השאר נצרך על ידי ענפי התעשייה והפטרוכימיה במדינה או נמכר לייצוא. בעקבות צמיחת הכלכלה בעומאן הביקוש הביתי עולה ולכן הממשלה מרגישה צורך לגוון את משאבי האנרגיה שלה ולהקל על הלחץ על משאבי הגז הטבעי שכבר מוגבל. כדי להגשים את חזון הממשלה של קיימות אנרגטית לטווח ארוך, עומאן אימצה בשנת 2015 את אסטרטגיית האנרגיה הלאומית שלה 2040, הקובעת את היעדים הבאים לתחום החשמל: אנרגיה מתחדשת מהווה לפחות 10% תפוקת החשמל עד 2025. עד 3,000 מגה-וואט של ייצור פחם יכולת לפתח עד 2030.
עדיפות לשיפור היעילות התרמית של תחנות כוח בגז.
חקר מקורות אחרים לייצור חשמל.

4.          ההפצה והאספקה ​​ב- MIS  (החברה המרכזית לאנרגיה בעומאן) מבוצעות על ידי שלוש חברות בת בבעלות מלאה של EHC, כלומר MEDC, MZEC ו- MJEC.
חברת Dhofar Power (DPC) מחזיקה, מפעילה ומתחזקת את רשת ההפצה באזור דאופר בדרום עומאן. DPC היא כיום גוף עסקי להפצה ואספקה ​​הפועל באזור דאופר.

23.           מאפייני האקוסיסטם ושרשראות אספקה – איסלנד

1.          חברות האנרגיה העיקריות באיסלנד: Landsvirkjun  בבעלות המדינה האיסלנדית.  Orkuveita Reykjavíkur / Orka náttúrunnar  בבעלות עיריות. HS אורקה בבעלות החברה הקנדית אלטרה פאוור וקבוצה של קרנות פנסיה איסלנדיות.

2.          Landsvirkjun:
חברת Landsvirkjun שבבעלות המדינה היא ללא ספק חברת האנרגיה הגדולה ביותר באיסלנד, המספקת כ -75% מכלל החשמל המיוצר באיסלנד (12.6 GWh  בשנה מכלל 16.8 GWh). Landsvirkjun אחראית ליותר מ -96% מכלל ייצור ההידרו באיסלנד, וחלקה בייצור חשמל מכוח גיאותרמי הוא כ -11% מהסך הכולל.

רוב החשמל (80%) שיוצרת Landsvirkjun נמכר לתעשיות עתירות אנרגיה באמצעות חוזים ארוכי טווח. 20% הנותרים נרכשים על ידי שירותים ציבוריים ומפעיל מערכת ההילוכים האיסלנדית (TSO).

חברת Landsvirkjun הוקמה על ידי הפרלמנט האיסלנדי בשנת 1965. היא ישות משפטית עצמאית ובעלת 100% בבעלות המדינה. ממשלת איסלנד היא ערבה לכל הלוואות החברה. שר האוצר מנהל את הבעלות על Landsvirkjun וממנה את כל חמשת חברי הדירקטוריון וחמישה חברים חלופיים.

כיום מחזיקה Landsvirkjun ב -11 תחנות כוח מים ושתי תחנות כוח גיאותרמיות בהספק משולב של קרוב ל -1,950 MW. התחנות שלה מייצרות קרוב
ל -13,500 GWh בשנה. רוב הקיבולת היא בכוח מים (כמעט 1,900 מגה -וואט), בעוד לתחנות הגיאותרמיות יש קיבולת של 63 מגוואט. בנוסף ישנם 35 מגה-וואט בתחנת מילואים אחת המונעת על ידי גז. Lansdvirkjun היא גם הבעלים הראשי של מפעיל מערכת ההולכה האיסלנדית (TSO), עם נתח של 65%.

תחנות כוח המים של Landsvirkjun מייצרות כ -95% מסך הייצור של החברה, בעוד שהכוח הגיאותרמי תורם כ -5%. חלקה של הכוח הגיאותרמי עשוי לגדול בשנים הקרובות עם ביצוע מתוכנן של מספר פרויקטים גיאותרמיים גדולים בתקופה הקרובה.

Landsvirkjun  מקבלת חלק ניכר מהכנסותיה במטבע חוץ כתוצאה ממכירות חשמל נרחבות לניפטי אלומיניום גדולים בבעלות זרה באיסלנד. לפיכך, הסערה הכלכלית שחוותה לאחרונה איסלנד לא השפיעה על לנדספונק'ון כמעט כמו על רוב החברות האיסלנדיות האחרות (לפיחות המטבע האיסלנדי לא היו השפעות שליליות על ההכנסה של לנדספונק'ון).

Landsvirkjun  היא אחת החברות הגדולות באיסלנד וכיום יש לה יותר הון עצמי מאשר כל חברה איסלנדית אחרת. מכל חברות החשמל האיסלנדיות, Landsvirkjun  היא ללא ספק השחקנית החזקה ביותר וכיום חברת החשמל האיסלנדית היחידה המרחיבה את פעילותה.

3.          Orkuveita Reykjavíkur / Orka náttúrunnar:
Orkuveita Reykjavíkur (OR)  היא חברת שירות ציבורית המספקת חשמל ומים חמים לחימום. זהו ספק החשמל והחימום המקומי הגדול ביותר למשתמשי הקצה. אזור השירות העיקרי של החברה הוא אזור המטרופוליטן הגדול של רייקיאוויק, המשתרע על שני שלישים מאוכלוסיית איסלנד. הדור של OR מנוהל על ידי חברת הבת שלה, Orka náttúrunnar (ON).

תחנות ייצור החשמל של OR/ON הן בעלות קיבולת כוללת של קרוב ל -450 מגה-ואט. רוב החשמל מ- OR  מופק בשני מפעלים גיאותרמיים המנצלים קיטור בלחץ גבוה. הקיבולת שלהם היא 303 מגה -ואט (תחנת הליישיידי) ו -120 מגה -ואט (תחנת נסג'וואליר). בנוסף החברה מפעילה שני מפעלים הידרואלקטריים קטנים (Andakílsstöð ו- Elliðaárstöð).  בסך הכל, OR מייצרת קרוב ל -3,000 GWh  חשמל בשנה.

חוץ מזה, ייצור והפצת חשמל, OR מוכרת ומפיצה מים חמים וקרים (ממאגרי מי תהום). כמו כן, היא מפעילה מערכת ביוב נרחבת לאזור רייקיאוויק, כמו גם כמה עיריות סמוכות. הלקוח היחיד הגדול ביותר של OR הוא Smelter Aluminium Altur, הממוקם לא רחוק מרייקיאוויק.

מדי שנה OR מייצרת ומפיצה כ -85 מיליון מ"ר מים חמים תרמיים (לחימום מחוז, בריכות שחייה ותעשיות). המים מ- OR לחימום חלל מגיעים משדות בטמפרטורה נמוכה בעיר ובקרבתה ומתחנות החום והכוח המשולבות בתחנות Nesjavellir וה Hellisheiði. מים קרים נאספים ממאגרים מחוץ לרייקיאוויק.

הפעלת חברת OR ככלי חימום גיאותרמי מתחילה בשנות ה -40. עיריית רייקיאוויק היא הבעלים הגדולה ביותר עם נתח של 93.5%. השאר בבעלות עיריות סמוכות.

4.          HS  אורקה:
 HS אורקה היא החברה השלישית לייצור חשמל באיסלנד. עד שנת 2007 הייתה זו חברה ציבורית בבעלות המדינה האיסלנדית ומעט עיריות בדרום מערב איסלנד. מאוחר יותר הוא הופרט וכיום בעל המניות הגדול ביותר שלה הוא אלטררה פאוור הקנדית, המחזיקה בשני שלישים מהחברה. השאר בבעלות קבוצה של קרנות פנסיה איסלנדיות.

 HS Orka מפעילה שתי תחנות כוח גיאותרמיות, תחנת Svartsengi ותחנת רייקיאנס, בהספק כולל של 175 MW ומייצרת כ -1,350 GWh בשנה. HS אורקה היא גם ספקית גדולה של מים חמים ובבעלותה כמה חברות בת, כולל שליש מהלגונה הכחולה הידועה.

5.          ישנן מספר חברות ושירותי חשמל קטנים נוספים באיסלנד כמו HS Veitur, Norðurorka, Orkubú Vestfjarda, Orkuveita Húsavíkur, Rarik, ועוד כמה חברות קטנות. כל חמש החברות שהוזכרו נמצאות בבעלות המדינה ו/או העיריות האיסלנדיות. חלק מיעוט בחברת HS Veitur נמכרו למשקיעים פרטיים.

6.          יבואני ומפיצי דלק:
איסלנד מייבאת כיום את כל דלק הפחמימנים שלה, אם כי קיימת אפשרות למצוא פחמימנים על המדף היבשתי האיסלנדי בעתיד הקרוב. ישנן מספר חברות המתמחות בייבוא ​​ומכירה של בנזין, סולר ומוצרי נפט אחרים. שלוש החברות העיקריות הן Skeljungur, N1 ו - Olíuverslun Íslands (OLÍS). Skejljungur משתמש במותג Shell, בעוד N1 ו - OLÍS משתמשים במותגים מקומיים משלהם. OLÍS ו - Skeljungur מפעילות גם קמעונאות בשירות עצמי (תחת המותגים ÓB ו- Orkan).

בעבר, לכל שלוש החברות המפורטות לעיל היו חוזי זיכיון עם שלוש מחברות הנפט הגדולות בעולם: Shell, Esso (ExxonMobil) ו - BP. אולם כיום, Skeljungur  היא קמעונאית הדלק היחידה באיסלנד שעדיין מעורבת בשותפות זכיינות (עם  Shell). לפיכך, זרים הנוסעים ברחבי איסלנד לא יזהו הרבה מותגי דלק בינלאומיים ידועים. יבואנית דלק איסלנדית וחברת קמעונאות, Atlantsolía, הוקמה בשנת 2002. היא מתמחה בתחנות שירות עצמי בעלות נמוכה וצמחה באופן משמעותי בעשור האחרון.

7.          יש באיסלנד מערכת הולכת חשמל אחת נפוצה, המופעלת על ידי מפעיל מערכת ההולכה של איסלנד (TSO).

8.          השוק של איסלנד לייצור חשמל ואספקה ​​הוא בהתאם לכללי האזור הכלכלי האירופי (EEA). ה-  EEA  מבוסס על אמנה רב -לאומית כלכלית המחייבת משפטית בין האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) לאיסלנד, נורבגיה וליכטנשטיין. זה כולל את החוקים על שוק החשמל. לפיכך, הרגולציה האיסלנדית בנושא הפצה ומכירה של חשמל תואמת את החלים באיחוד האירופי.

9.          בדיוק כמו באיחוד האירופי, ההולכה, ההפצה והמכירה של החשמל באיסלנד כפופים להסדרי זיכיון ולפיקוח רגולטורי ספציפי. רשות האנרגיה הלאומית, NEA (Orkustofnun), היא הרשות הציבורית באיסלנד האחראית על מדידת תמחור החשמל, איכות ואבטחת האספקה.

 

24.           מאפייני האקוסיסטם ושרשראות אספקה – גרמניה

1.          ייצוא - כיום, למעלה מ-36% מתפוקת החשמל של גרמניה מגיעים ממקורות אנרגיה מתחדשת - לעומת 6% בלבד לפני עשור. מגמת עלייה זו נמשכת ומובילה להפיכת גרמניה ליצואנית של אנרגיה חשמלית לשכנותיה.

2.          יצוא טכנולוגיות - גרמניה מסייעת לערב הסעודית לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ולזנוח את תלותה בנפט, על ידי מימון הקמת מפעל אלקטרוליזה בשטחה, אשר ישמש להפקת חשמל נקי מדלקים מזהמים.

3.          תעשיות תומכות - למערכות צבירת אנרגיה גדולות יהיה תפקיד משמעותי בתשתית האנרגיה העתידית של גרמניה, גם בשילוב בבטחה של הכמויות הגדולות של האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח ברשת הקיימת. מספר פרויקטים בתחום כבר פועלים, כך שיש מאגר רחב של שותפים פוטנציאליים לחברות שמעוניינות לייעל את הטכנולוגיות שלהן ולהעביר אותן לשלב המסחרי.

4.          טכנולוגיות תומכות - מבחינת פתרונות אגירת אנרגיה לטווח הרחוק, לאחרונה גובר בגרמניה העניין סביב טכנולוגיות של Power to Gas טכנולוגיות אלה ממירות עודפי אנרגיה חשמלית לדלק גזי כמו מימן, והן נכללות בתוכניות אגירת האנרגיה ובאסטרטגיות הדלק והניידות העתידית של ממשלת גרמניה. תחום ה-Power to Gas טומן בחובו פוטנציאל להשקעות לאורך כל שרשרת הייצור - מאחסון לטווח ארוך, הפקה ומסחר ועד לייצור אלקטרוליזרים, דחיסת גז ומדידה חכמה שלו.

 

25.           מאפייני האקוסיסטם ושרשראות אספקה – פורטוגל

1.          האיחוד האירופי יוזם ומוביל תהליך לקידום הכלכלה הכחולה. היוזמה כוללת חשיפה לנושא באופן מקצועי, כנסים וגיבוש הצהרה משותפת כדי להצעיד קדימה את הנושא במחויבות משותפת אזורית.

2.          כל הנפט, הגז הטבעי והפחם המנוצלים לאנרגיה בפורטוגל, מיובאים.

3.          מימון ההתאוששות הכלכלית של האיחוד האירופי מעניק לפורטוגל הזדמנות בעלת ערך רב להשיג את יעדי האנרגיה והאקלים השאפתניים שלה לשנת 2030. התחומים המרכזיים: תוכניות עתירות הון הקשורות להתייעלות אנרגטית במבנים ותעשייה, פריסת ייצור חשמל מתחדש ותמיכה בתשתית, חשמול התחבורה הבניינים והתעשייה, והייצור של דלק ביולוגי בר קיימא ומימן.

4.          באוגוסט 2020, EIF ו- IFD  השיקו את PORTUGAL BLUE,  השקעת הון בסך 50 מיליון יורו: סיוע בטיפוח המערכת האקולוגית של הכלכלה הכחולה בפורטוגל, מתן מימון לסטארט-אפים, חברות קטנות ובינוניות, Midcaps באמצעות הון סיכון וקרנות הון פרטיות.

5.          מפעילים פרטיים של שתי תחנות כוח פחמיות הודיעו כי מפעלים אלו ייסגרו לצמיתות ב-2021.

6.          בשנת 2019, ההוצאה הציבורית והפרטית הכוללת על מחקר ופיתוח אנרגיה הייתה 0.07% מהתוצר.

7.          בשנת 2018 הקימה הממשלה קבוצת עבודה לניתוח מערכת המיסוי של פורטוגל ולהבטיח את היישור שלו עם המעבר לניטרליות הפחמן.


26.           מאפייני האקוסיסטם ושרשראות אספקה – אוסטריה

1.          אוסטריה משקיעה בתשתית אנרגיה מתחדשת חזקה ודינאמית, ואופטימיזציה לתשתית הקיימת.

2.          יצירת סביבה בטוחה להשקעה בפרויקטים הנוגעים לאנרגיה מתחדשת.

27.           מאפייני האקוסיסטם ושרשראות אספקה – נורבגיה

1.          שרשראות האספקה מתחילות בנורבגיה וממשיכות לאירופה בצנרת מיוחדת שנבנתה להובלת הגז והנפט . שווקים אלו עלו וירדו עם הזמן ולא פעם חוו טלטלה כמו ב 2016 עם ירידת מחירי הנפט. האספקה והפצה מאורגנים ומסודרים.

2.          נורבגיה היא חלק מהמערכת הבין-נורדית הסינכרונית הכוללת את שבדיה, פינלנד ומזרח דנמרק. למערכת הבין-נורדית קשרים ישירים ושוטפים עם מערב דנמרק וגרמניה, פולין וליטא דרך שבדיה, וכן מנורבגיה.

3.          חברת מערכות ההולכה של נורבגיה סטטנט, בשיתוף פעולה עם חברת הרשת ההולנדית TenneT, השלימה בדצמבר 2020 את נורדלנק, שהיא כבל תת ימי של יותר מ -500 ק"מ, 1,400 מגה-וואט המקשר את שוק החשמל הנורבגי והגרמני ישירות לראשונה.

4.          קישור צפון הים, שנמצא כ- 720 ק"מ עם קיבולת של 1,400 מגה-וואט, יחבר את השוק הנורבגי ובריטניה. השלמת מה שיהיה הקישור התת ימי הארוך בעולם צפויה בהמשך השנה. בסך הכל, קיבולת הקשרים בין מערכת החשמל הנורדית לבין מערכות אחרות צפויה לגדול ביותר מ- 50% עד שנת 2025.

28.           אסטרטגיה ומבנה התחרות בשוק – סודאן

1.          שוק האנרגיה בסודאן הוא ברובו ריכוזי ונמצא בפיקוח ממשלתי. רמת התחרות כיום אינה גבוהה מכיוון שקיימות מספר חברות ציבוריות שמחלקות ביניהן את האחריות לפיתוח השוק.

2.          מכיוון שהמדינה עצמה לא מספיק חזקה בידע ומקורות תקציביים, מרבית התחרות הנושא האנרגיה היא מצד חברות חיצוניות שמעוניינות להשקיע בפרויקטים.

3.          השוק בצמיחה ולכן האסטרטגיה שלו היא שת"פ פנימי ובינ"ל לטובת פיתוח וקידום פרויקטים.


29.           אסטרטגיה ומבנה התחרות בשוק – עומאן

1.          ישנן שלוש מערכות חשמל עיקריות בעומאן. הרשת הגדולה ביותר במדינה היא המערכת המרכזית המחוברת (MIS), המכילה 17 מחוללי חשמל. תפוקת הגנרטורים הללו נרכשת ומועברת באמצעות OPWP וחברת העברת החשמל בעומאן (OETC), בעוד שההפצה והאספקה ​​מתחלקים בין חברת הפצת החשמל של מוסקט (MEDC), חברת החשמל Mazoon  וחברת החשמל Majan

2.          ה- MIS  מספק חשמל לבירה ולשישה מחוזות נוספים, בעיקר בצפון המדינה, ורשת המים שלה מכסה את מוסקט, אל בתינה צפון, אל בתינה דרום, אל דחיליה ואל בוראיימי, עם תוכניות להוסיף את אל דהירה לרשימה זו. בשנת 2020 לאחר השלמת צינור חדש.

3.          OPWP  הכריזה על תוכניות לבנות שלושה מתקנים חדשים של אנרגיה סולארית ושני פרויקטים חדשים של אנרגית רוח, שמטרתם לספק סך של
כ -2,500 מגה-וולט של קיבולת מבוססת-מתחדשות (כולל פרויקט כוח הרוח של 50 מגה-וואט.
(ובאיי הלניאת) עד 2024 (OPWP 2018).
פרויקט יצרני החשמל העצמאי הראשון (IPP), ה- 500 MW Ibri II Solar IPP בווילאיאת איברי במחוז אל דהירה, צפוי לפעול עד שנת 2021. OPWP צופה כי פרויקטים סולאריים יתרום לפחות 30% משיאם המותקן. היכולת לדרישת השיא של MIS.
מיקומים אפשריים לפרויקטים של אנרגית הרוח החדשים כוללים דאופר ודוקום.
.

30.           אסטרטגיה ומבנה התחרות בשוק – איסלנד

1.          איסלנד היא יצרנית האנרגיה הירוקה הגדולה בעולם לנפש ויצרנית החשמל הגדולה ביותר לנפש, עם כ- 55,000 קוט"ש לאדם בשנה. לשם השוואה, ממוצע האיחוד האירופי נמוך מ -6,000 קוט"ש. המקור המרכזי למידע בדף זה בקישור: https://askjaenergy.com/

2.          רישיון שניתן על ידי רשות האנרגיה הלאומית נדרש להקמה ולהפעלת תחנת כוח חשמלית. רשות האנרגיה הלאומית אחראית לפיקוח וכן להסדיר את תאימותן של חברות הפועלות תחת רישיונות שהונפקו.

3.          הממשלה התוותה תוכנית מתאר הבוחנת ייתכנות כלכלית והשפעה סביבתית של כל פרויקט טרם אישורו.

31.           אסטרטגיה ומבנה התחרות בשוק – גרמניה

1.          שוק אנרגיה משוכלל - החל משנת 1997 שוק החשמל בגרמניה נפתח רשמית לתחרות, בעקבות תקנות של האיחוד האירופי. בפועל שולטות בשוק 4 חברות גדולות. באירופה, משק החשמל ליברלי ומחיר האנרגיה נקבע בשתי בורסות. המודל הבורסאי המאפשר סחר חופשי באנרגיה ומאפשר גם לקבוע את מחיר האנרגיה.

2.          מבנה שוק - בגרמניה ישנה הפרדה בין הולכת חשמל ואספקת החשמל לבתים, לבין ייצור החשמל דבר שמסייע לפיתוח שוק האנרגיה המתחדשת. בעוד הולכת חשמל היא מונופול טבעי, ייצור חשמל אינו בהכרח מונופול טבעי, ויכול להתנהל במנגנון תחרותי יותר.

3.          רפורמות בחקיקה הביאו למימון מקורות אנרגיה וליצירת תחרותיות ומחיר תחרותי. בשנת 1990 חוקק בגרמניה חוק לתשלום על אספקת חשמל לרשת החשמל מיצרנים קטנים שהם גם צרכנים. מדובר במעבר מרשת אנרגיה ריכוזית - לאינטרנט של אנרגיה, רשת חשמל מבוזרת שבה כל אחד יכול להיות צרכן ויצרן. גרמניה מעודדת ייצור אנרגיה מתחדשת לא רק באמצעות שחקנים עסקיים, אלא באמצעות כמה שיותר אזרחים. היא מתחייבת לקנות חשמל ירוק בחוזים ארוכי טווח במחירים שמבטיחים את החזר ההשקעה, בנוסף לשורה של פעולות חקיקה והשקעות מסיביות בפיתוח טכנולוגיות ירוקות ופיתוח התעשייה סביב אנרגיות מתחדשות.

4.          ייצור אנרגיה - שוק האנרגיה המתחדשת התפתח במהירות. בשנת 2020 סך אספקת האנרגיה המתחדשת הייתה 42.2 toe וגם 227 Twh שהוא 14.1% מסך אספקת האנרגיה הראשונית הכוללת (TPES) ו-35.3% מסך ייצור החשמל ממקורות מתחדשים. החלק בייצור חשמל שמקורו ברוח והסולרית היה 25% בשנת 2018.

5.          ייצור חשמל מתחדש – 70% מייצור החשמל המתחדש הוא בידיים פרטיות. היצרנים הם חוואים, קהילות וקואופרטיבים. רק 6.7% משוק האנרגיה המתחדשת נמצא בידי 4 החברות הגדולות. הפקת חשמל נעשית בצורה מבוזרת הן ברמה הגאוגרפית והן ברמת הבעלות על הפקת החשמל.

6.          אסטרטגיה - מטרת התוכנית של סוכנות האנרגיה הגרמנית (Energiewende) היא לייעל את מערך האנרגיה הגרמני, אשר מקורותיו מסופקים בעיקר מאנרגיה מתחדשת, ללא ייצור חשמל ממקור גרעיני (17 תחנות) עד שנת 2022, וללא שימוש בפחם אשר מהווה את מקור האנרגיה העיקרי עד שנת 2038. עיקר המאמץ הוא הפחתת פליטות דרסטית במגזרים כמו תחבורה וחימום. לצורך זה ממשלת גרמניה אימצה תוכנית להטלת 'מס פחמן' על פליטות הנובעות מחימום דבר שיחזק את השימוש באנרגיה מתחדשת.

7.          מיסוי - משקי הבית בגרמניה משלמים עבור צריכת חשמל מחיר של 353 דולר למגהוואט, תעריף השלישי בגובהו מבין מדינות IEA. המיסוי אחראי על 48% ממחיר החשמל. התעשיות הכבדות משלמות פחות ממשקי הבית.

8.          יעדים - גרמניה מציבה לעצמה יעדים שאפתניים להפחתת צריכת האנרגיה הכוללת ייעול היצור וההולכה בשיעור של 50%, לקיצוץ פליטת הפחמן הדו-חמצני ב-80% ולהגדלת הנתח של האנרגיה המתחדשת ל-60% מסך צריכת האנרגיה הכללית עד לשנת 2050 המותנה ביכולת קיבולת תשתית רשת החשמל.

32.           אסטרטגיה ומבנה התחרות בשוק – פורטוגל

1.          תלות גבוהה בייבוא אנרגיה. ב-2019 התלות הייתה 74%.

2.          קיימים תעריפים חברתיים עבור חשמל וגז טבעי, המספקים הנחות על חלקים של מקומות אירוח. בנובמבר 2020 דרישות הזכאות לתעריפים החברתיים של חשמל וגז תוקנו כך שיכסה את כל מצבי האבטלה. זה היה כדי לטפל בחששות הקשורים להשפעות הכלכליות של קוביד-19, ולוודא שהתעריפים יהיו זמינים עבור הצרכנים הפגיעים ביותר מבחינה כלכלית.

33.           אסטרטגיה ומבנה התחרות בשוק – אוסטריה

1.          אסטרטגיה - עידוד אינדיבידואלים, וחברות במגזרים הפרטי והציבורי לפתח אמצעים ליצירת אנרגיה מתחדשת, תוכניות מדינתיות ויעדים מדינתיים.

2.          באופן יחסי לאירופה ולמדינות העולם, אוסטריה מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת. כבר בשנת 2016 האנרגיה המתחדשת היוותה 33.5% מכלל ייצור האנרגיה במדינה.

3.          עידוד ייצור אנרגיה סולרית ומתחדשת במשקי בית מקומיים.

34.           אסטרטגיה ומבנה התחרות בשוק – נורבגיה

1.          ממדינה עניה לעומת שכנותיה, הפכה נורבגיה בשנות השישים של המאה הקודמת, אט אט למעצמת נפט וגז. וזאת עם גילוי נפט וגז בשטח הים מצפון למדינה. שדה הנפט הגדול התגלה ב1969  במועד פריצת משבר האנרגיה בעקבות החרם הערבי בשנות השבעים. וכיום 20% מגז והנפט של אירופה מסופקת על ידי נורבגיה. הנפט הפך את נורבגיה לאחת המדינות העשירות בעולם. עם כל זאת, ולפני מציאת מאגרי הנפט נורבגיה השתמשה בכח המים ההידראולי להפקת אנרגיה מתחדשת ובלי לקרא לילד בשמו. גם עם מציאת מאגרי הנפט והגז, ממשלת נורבגיה המשיכה לפתח את השימוש באנרגיה המתחדשת בעיקר בתחום המים וכיום ממשיכה לפתח במקביל את השימוש באנרגית רוח.

2.          מדינה עשירה ביותר, שוק האנרגיה תלוי במרבצי הנפט והגז, נורבגיה יודעת שהיא צריכה להיות מוכנה ליום שאחרי מיצוי המאגרים. מדינה תחרותית ובעלת יכולת אספקת חשמל לאירופה.

3.          נורבגיה מתאפיינת בפליטת הפחמן הנמוכה ביותר באירופה.

4.          בנורבגיה קיימות 1,681 תחנות כוח מים, אשר בשנת 2020 סיפקו 88% מאספקת החשמל.

5.          לנורבגיה טכנולוגיית אגירת אנרגיה, כך שהיא לא תלויה בשינויי מזג אויר.

6.          במחצית השנייה של 2020 ייצאה נורבגיה 14  TWh  חשמל, מה שהפך אותה ליצואנית החשמל הגדולה באירופה.

7.          נורבגיה פיתחה טורבינה של אב-טיפוס, ששימשה בסיס לחוות הרוח Hywind מול חופי סקוטלנד, הראשונה שיצאה לייצור מסחרי. חוות הרוח הימית הראשונה של נורבגיה עצמה תהיה חוות הרוח הצפה הגדולה בעולם. בניית פרויקט Hywind Tampen 88 מגה-וואט החלה באוקטובר והיא נועדה לספק 35% מצרכי ההספק השנתיים של חמש פלטפורמות בשדות הנפט והגז Snorre ו- Gullfaks. קו החוף של נורבגיה ידוע במים העמוקים ובפיורדים המדהימים, אך ישנן גם אפשרויות לניצול אנרגיות הרוח באופן קונבנציונאלי על ידי בניית טורבינות רוח.

35.           מאפייני המקום והשטח של התעשייה – סודאן

1.          צפון סודאן היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה. המדינה היא צעירה יחסית וסבלה במשך שנים רבות ממתיחות פנימית ומלחמת אחים.

2.          המדינה עשירה במחצבים שמהם ניתן להפיק אנרגיה מתכלה ומתחדשת, וכן פוטנציאל סולארי ורוח גבהים.

3.          לטובת אנרגיה סולארית - המדינה נמצאת באזור קו-המשווה ולכם נהנית מכמות גדולה מאוד של ימי שמש בשנה ומרמת קרינה גבוהה מאוד במרבית השנה.

4.          לטובת אנרגיה הידראולית - בסודאן פוטנציאל גבוה לניצול כוח המים לכנות גבוהה של אנרגיה. המדינה מייעדת את התחום הזה ליצירת רשתות חשמל באזורים אליהן לא מגיעה הרשת המדינתית.

5.          לטובת אנרגית רוח - הפוטנציאל בסודאן גדול מאוד באזורי הים וההרים. אנרגית הרוח זוכה למעמד מועדף לפיתוח, הן כדי לספק חשמל למדינות מרוחקות והן כמנוע להתנעת כל תעשיית האנרגיה המתחדשת במדינה.

6.          לטובת אנרגיה מגז טבעי - קיימים מרבצים גדולים מאוד של גז. המדינה לא יודעת לנצל את הגז, ולמעשה רובו מתבזבז בתהליך הכרייה של דלקים.

36.           מאפייני המקום והשטח של התעשייה – עומאן

1.          הביקוש המרבי למערכת ההולכה של חברת העברות החשמל בעומאן (OETC) הוא בדרך כלל בימי חול בקיץ. פרופיל הביקוש השנתי בעומאן הוא עונתי ביותר, עם ביקוש ממוצע בקיץ יותר מכפול מהביקוש הממוצע בחורף.

2.          הביקוש בדרך כלל מגיע לשיא ממאי עד יולי, בטמפרטורות היום הגבוהות ביותר ובשימוש אינטנסיבי ביותר ביחידות מיזוג אוויר.
עונתיות הביקוש צפויה לרדת עם עומסים תעשייתיים גדולים חדשים שיגיעו לרשת.

37.           מאפייני המקום והשטח של התעשייה – איסלנד

1.          משאבים הידרו-גיאותרמיים טבעיים הפכו את איסלנד ליצרנית האנרגיה הירוקה הגדולה בעולם לנפש.

2.          נכון לעכשיו, המשאבים ההידרו-גיאותרמיים מספקים כמעט 100% מצריכת החשמל של איסלנד וכ -85% מסך צריכת האנרגיה הראשונית. מכלל צריכת האנרגיה הראשונית, כ -20% מקורם בכוח מים ו -65% ממקורות גיאותרמיים. זהו הנתח הגבוה ביותר בעולם של אנרגיה מתחדשת בכל תקציב אנרגיה כולל לאומי.

3.          הפוטנציאל הכלכלי הלא מנוצל כוח המים והכוח הגיאותרמי ימשיכו להיות מקור הצמיחה העיקרי של תעשיית האנרגיה באיסלנד. סך היכולת לייצר פוטנציאל של משאבים הידרו-וגיאותרמיים איסלנדיים נאמד ב -50 TWh בשנה. כאשר לוקחים בחשבון חששות סביבתיים, ייצור החשמל הכולל הצפוי קרוב לוודאי קרוב ל -30 TWh בשנה.

4.          הערכה זו לוקחת בחשבון רק משאבים הידרו-גיאותרמיים. איסלנד טרם מימשה את האנרגיה הפוטנציאלית שלה ואת הרוח הימית, שתיהן עשויות להיות חשובות למשק בעתיד.

5.          תחום הדלק הירוק איסלנדי קטן אך צומח המייצר ביו-מתאן ומתנול ירוק. אולם על פי רוב, איסלנד עדיין מייבאת כמעט את כל הדלק הדרוש לכלי רכב, משלוחים ומטוסים. זה עשוי להשתנות, מכיוון שתעשיית הנפט והגז הבינלאומית עושה כעת את הצעדים הראשונים בחיפוש אחר פחמימנים על המדף היבשתי האיסלנדי.

38.           מאפייני המקום והשטח של התעשייה – גרמניה

1.          ייצור חשמל - סך ייצור חשמל בגרמניה השנתי הוא 644 Twh פילוח מקורות אנרגיה הכוללת הוא: 37% פחם, 12% גרעיני, 13% גז טבעי, 1% נפט, 17% רוח, 9% ביו-אנרגיה, 7% סולרי, 3% הידרו, 0.5% גיאותרמי.

2.          מקור רוח - יש לגרמניה די והותר אנרגיה מתחדשת, אך זו מפוזרת על פני שטח רחב, ולא מרוכזת במקום אחד. רוב החשמל ממקור רוח מיוצר בצפון גרמניה ורוב הביקוש לצריכה נמצא בערים ומרכזי תעשיה בדרום ומערב המדינה. העדר תמסורת מתאימה מונעת את העברת החשמל ונוצר יצור יתר בצפון ואספקת חסר בדרום. ישנה התנגדות ציבורית לפריסת קווי מתח מצפון לדרום.

3.          מקור שמש - כ-1.6 מיליון חוות סולאריות בעלות קיבולת כוללת של 43 GWp הותקנו ב-27 השנים האחרונות בגרמניה. 980,000 מתוכן הן למעשה פאנלים סולאריים עם קיבולת של פחות מ-10 kWp המותקנים על גגות של מבני מגורים. הם אלה שמניחים את הבסיס עבור השוק המבטיח של פיתוח מערכות אחסון אנרגיה קטנות.

4.          כוח אדם - תנופת ההתייעלות האנרגטית ייצרה קרוב למיליון מקומות עבודה בגרמניה בעשרים שנים האחרונות. חברות מייצאות את הידע שרכשו ואת המוצרים שפיתחו לעמוד בסטנדרטים של יעילות אנרגטית כמו לדוגמה פיתוח מערכות לניטור של אובדן של אוויר הדחוס והתאמות למנועים חשמליים קיימים.

39.           מאפייני המקום והשטח של התעשייה – פורטוגל

1.          השפעות האקלים מהוות איום על ייצור כוח המים בפורטוגל.

2.          אין ייצור מקומי של נפט, פחם או גז טבעי. 100% מההיצע של כל הדלקים – מיובאים

3.          התוכנית העיקרית התומכת ביעילות האנרגיה התעשייתית היא SGCIE, הדורשת ביקורות אנרגיה ואסטרטגיות להפחתת דרישות האנרגיה ממתקנים עתירי אנרגיה.

4.          70%  מסך צריכת החשמל במדינה מופקים מאנרגיה מתחדשת וידידותית יותר לסביבה, בשנים האחרונות הצליחה המדינה להוריד את השימוש בפחם ב-29%.

5.          אסטרטגיית המימן הלאומית (EN-H2) מציבה יעד למימן המופק מאנרגיה מתחדשת לכסות 1.5-2.0% מצריכת האנרגיה של פורטוגל עד 2030, עם שימוש בתעשייה, שיט ימי ביתי, כבישים הובלה והזרקה לרשת הגז הטבעי.

40.           מאפייני המקום והשטח של התעשייה – אוסטריה

1.          באוסטריה יש אפשרות להשתמש גם במקורות הידרו ומים, באנרגיה סולרית ובתחנות כוח. המקום שופע, דינאמי ומתאים ליצירת מקורות אנרגיה מרובים.

41.           מאפייני המקום והשטח של התעשייה – נורבגיה

1.          תעשיה נוספת וגדולה בנורבגיה, זו תעשיית דגי הסולומון. נורבגיה היא היצואנית הגדולה של דגי הסולומון לעולם. כנראה בגלל הסתמכות על ענף הנפט לא התפתחה נורבגיה בתחומים נוספים מלבד נפט דגה ומוצרים מעץ.

42.           השפעות  הממשלה על התעשייה – סודאן

1.          עם ההחלטה על פיתוח השוק של אנרגיה מתחדשת הועברה האחריות על הנושא למשרד המים, השקיה וחשמל. לאחר שבאופן היסטורי האחריות הייתה על משרד החקלאות והיערות.

2.          המדינה חוקקה 2 חוקי יסוד בנושא אנרגיה שמעודדים השקעות ושיתופי פעולה.

3.          החלטת מדיניות לתמוך ולסבסד את התעשייה בכל הקשור לפיתוח מקורות אנרגיה חדשים, דגש על אנרגיה סולארית לצרכי חקלאות.

4.          המדינה יישמה תכנית חומש 2015-2019 לצמצום העוני באמצעות הנגשת אנרגיה לאוכלוסייה.

5.          תכנית הפיתוח האנרגטית העדכנית עד 2031 עוסקת בעיקר בצמצום הפער בין ביקוש להיצע במדינה, ובשימת דגש על תחנות כוח המבוססות על פחם לצד תחזוקת תחנות הכוח ההידראוליים.

6.          המדינה מעניקה סבסוד ומענקים גדולים לחברות שמעוניינות לפתח את שוק האנרגיה. בתוך כך המחיר של החשמל במדינה הוא נמוך מאוד והמדינה מעמיסה על עצמה עלויות רבות, דבר שיותר חובות וחשש משקיעים מחו"ל לייצר פרויקטים עתירי הון שלא יחזירו את עצמם בסמן סביר.

7.          בתהליך - רגולציה חדשה בתחום אנרגיה מתחדשת. בנוסף, המדינה גיבשה מפת דרכים להשגת 3 יעדים לאומיים בתחום האנרגיה ומהם נגזרים 69 כווני פעולה.

43.           השפעות  הממשלה על התעשייה – עומאן

1.          הסולטנות מחפשת לנהל את מעבר האנרגיה שלה ולהחדיר הון למאזן הפיסקלי שלה, הפרטה, ארגון מחדש של המגזר ואנרגיה מתחדשת הם נושאים מרכזיים בסדר היום של ענף השירותים של עומאן. הפחתת ההסתמכות על גז טבעי נמצאת בראש סדר העדיפויות, כאשר מספר פרויקטים בהיקפים גדולים באמצעות אנרגיה סולארית מסייעים למדינה להשיג את מטרתה של 30% אנרגיה מתחדשת ברשת עד שנת 2030.

2.          מכיוון שהממשלה רוצה להרחיב את הרפורמות בשוק החשמל, עומאן צפויה לאפשר גישה פתוחה לרשת ההולכה שלה אל גנרטורים ומוטבים פוטנציאליים אחרים.
התפתחויות כאלה עשויות לתמוך במאמציה המתמשכים של המדינה לפתח שוק חשמל אזורי מתפקד היטב. יתר על כן, כאשר שיא הביקוש לחשמל בעומאן מתרחש בדרך כלל בחודשים מאי ויוני, בעוד שיא הביקוש ברוב המדינות השכנות
בחודשים יולי ואוגוסט, עומאן תהיה הזדמנות לסחור בחשמל באזור . GCC

44.           השפעות  הממשלה על התעשייה – איסלנד

1.          איסלנד חברה באזור הכלכלי האירופי (EEA). על פי החוק והתקנות האיסלנדי, עסקים ותעשיות פתוחים בדרך כלל להשקעות זרות. תושבים חוקיים באיסלנד או מדינות חברות אחרות באזור הכלכלי האירופי (EEA), האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) ואיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA) רשאים להחזיק בבעלותם מפעלים המייצרים או מפיצים אנרגיה, ובעצמם ניצול אנרגיה. זכויות לגבי מים ואנרגיה גיאותרמית.

2.          החקיקה האיסלנדית מאפשרת לבעלי עניין ממדינות אחרות להיות נגישים ולהשתתף בייצור חשמל באיסלנד. כדוגמה, חברה קנדית רכשה לאחרונה נתח גדול באחת מחברות האנרגיה הגדולות באיסלנד באמצעות ישות משפטית בבעלות החברה הקנדית בשוודיה. הקשר עם שוודיה אפשר למשקיע הקנדי להשלים את הרכישה בהתאם לחוק האיסלנדי.

בנוסף, לשר המסחר האיסלנדי יש את הזכות להעניק לישויות משפטיות (מלבד אלה שהוזכרו לעיל) רישיון לפעול באיסלנד. זה כולל אישור להשקעה בתחום האנרגיה. כך, למשל, חברה אמריקאית, אוסטרלית, סינית, הודית או רוסית יכולה לבצע השקעה כזו אם השר יאשר. דוגמאות לחברות לא אירופאיות שכבר יש להן נוכחות חזקה באיסלנד הן למשל Alcoa, Century Aluminum ו- Rio Tinto Alcan. כמו כן, משקיעת החשמל הקנדית אלטרה פאוור וחברת הכימיקלים הסינית China National Bluestar מחזיקות ביחידות עסקיות גדולות באיסלנד באמצעות חברות הבת הסקנדינביות שלהן.

3.          ישנן השקעות זרות רבות בתעשייה ובשירותים הקשורים לאנרגיה באיסלנד. עד כה רוב ההשקעות הללו היו בייצור תעשייתי עתיר כוח, בעיקר בהתמקדות במתכות. עם זאת, ישנה השקעה הולכת וגדלה בתעשיות בינוניות וחברות זרות השקיעו במרכזי נתונים ובחברות הייטק דינאמיות.

הסיבות מאחורי השקעה זרה כזו יכולות להיות שונות מאוד. עלות חשמל נמוכה היא הגורם החשוב ביותר לתעשיות עתירות אנרגיה כגון התכת אלומיניום. עבודה מיומנת ואנשים טכניים מוסמכים מאוד בחברה המשכילה של איסלנד הם גם גורם חשוב. חוץ מזה, לאיסלנד יש תשתית מאוד מודרנית ויעילה, ושיעור מס החברות האיסלנדי של 20% הוא אחד הנמוכים ב- OECD בחלק מהרשויות המקומיות יש אסטרטגיות פיתוח גמישות ותוכניות תמריץ, שיכולות להיות יתרון למשקיעים חדשים. משרדי הממשלה באיסלנד הם בדרך כלל נגישים מאוד, ומאפשרים לעסקים ואנשים פרטיים להתמודד ישירות עם גורמים לאומיים עם מעט מאוד כתף.

דוגמאות לחברות בינלאומיות ידועות בעלות נוכחות חזקה באיסלנד הן יצרני האלומיניום Alcoa, Century Aluminium  ו- Rio Tinto Alcan, וחברת הכימיקלים הסינית China National Bluestar (הבעלים של יצרנית הפרוסיליקון הנורבגי Elkem. בהמשך תיאור קצר של חלק מהמשקיעים הזרים המשתמשים באנרגיה איסלנדית.

4.          משקיעים פוטנציאליים מתחום החשמל מחוץ לאיחוד האירופי או EEA צריכים לקבל אישור מיוחד מצד הרשויות האיסלנדיות. ברור שזה יכול להוות מכשול למשקיעים מחוץ לאירופה. עם זאת, אם יש למשקיע חברה בת או סוג אחר של חברה או ישות משפטית אי שם באיחוד האירופי או EEA, בדרך כלל הוא יוכל להשקיע באיסלנד באמצעות אותו גוף אירופי. זה, למשל, חל על חברה קנדית שרכשה מניות בחברת חשמל איסלנדית באמצעות חברה שהיא רשמה בשוודיה. אם החברה הקנדית הייתה מנסה את ההשקעה ישירות, היא הייתה זקוקה לאישור מיוחד מהרשויות האיסלנדיות.

ישנם כמובן מספר משרדי עורכי דין באיסלנד המתמחים בסיוע למשקיעים זרים בנושאים משפטיים, בהקמת חברה ובפורמליות חוזית. לאיסלנד יש גם מותגי חשבונאות בינלאומיים ידועים (כגון Deloitte, KPMG ו- PwC) המספקים ידע מעמיק על סביבת המס והחשבונאות המקומית.

5.          הפרלמנט האיסלנדי אימץ חוק כללי בנושא תמריצים להשקעה ראשונית באיסלנד (חוק מס  '99/2010 ) חקיקה חדשה זו אושרה על ידי רשות הפיקוח של EFTA (ESA) כתוכנית סיוע מדינה לגיטימית (זה חשוב בגלל החברות של איסלנד באזור הכלכלי האירופי EEA.

רשויות הממשלה רשאיות לתת תמריצים כלליים ואזוריים להשקעות חדשות באיסלנד עד לתקרה מוגדרת, בהתאם לחקיקת האיחוד האירופי. בנוסף להפרות מסוימות ממסים וחיובים, תמריצים יכולים לבוא גם בצורה של מענקים במזומן ישיר, סיוע להכשרה וחכירת קרקעות. אתרי תעשייה זמינים ברחבי איסלנד בעלות תחרותית והקהילות המקומיות עשויות להציע תמריצים נוספים.

כחברה באזור הכלכלי האירופי (EEA), לאיסלנד יש גישה לקרנות מחקר של האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) לתוכניות מחקר ופיתוח ומיזמים משותפים המתחילים עם חברות ממדינה אחת לפחות (כולל כל המדינות בתוך אירופה).

45.           השפעות  הממשלה על התעשייה – גרמניה

1.          המדיניות העיקרית מתמקדת בפריסת אמצעים של אנרגיה מתחדשת וכוללת מדיניות תמיכה ספציפית בחשמל, חימום ותחבורה וגם מדיניות התומכת ביעילות אנרגטית בעיקר בתחום הבניינים ובאופן כללי יותר בנושא שינוי האקלים.

2.          השקעה בתשתיות - הצפי הוא לעלייה מתמדת בצורך של המדינה להשקיע בתחנות רוח ימיות, באנרגיה פוטו-וולטאית, בהרחבת רשתות ופרויקטים לאגירת אנרגיה וביישום של תשתית אנרגיה חדשה וחכמה שיהיה ביכולתה לאזן את האספקה המשתנה של משאבי טבע מתחדשים.

3.          גרמניה הוסיפה רק 178 טורבינות רוח בהספק של 591 מגה וואט במחצית הראשונה של 2020. הממשלה החליטה כי כוח הרוח צריך לגדול בכ -1.7 ג'יגה וואט מדי שנה כדי לעזור לגרמניה להגיע ליעד הספק הירוק של 65% עד 2030.

4.          מחקר ופיתוח – גרמניה משקיעה רבות בפיתוח ומחקר של טכנולוגיות חדשות. סך ההוצאה על מו"פ הוא 1 מיליארד דולר לשנה, המהווה 0.03% מהתמ"ג. המדינה צריכה להתמקד כעת בפיתוח אמצעים לאחסון האנרגיה ובמציאת פתרונות אגירה מתאימים שיקטינו את הדינאמיות המאפיינת את ייצור האנרגיה המתחדשת ויבטיחו אספקה סדירה של חשמל לאורך זמן.

5.          יעדי פליטה - הממשלה זיהתה צורך ברפורמה בתחומי התחבורה וחימום הבניינים כדי לעמוד ביעדי הפליטה.

6.          שדרוג מבנים - ממשלת גרמניה מעודדת כיום את שדרוג המבנים הפרטיים באמצעות תעודות ירוקות והקלות בחוק שוכר הדירה. בתעשייה התהליך תפס בצורה הרבה יותר מהירה כיוון שניתן להיכנס לקרביים של כל מכשיר חשמלי ומכונה הפועלת על לחץ אוויר. כמו כן, כל מערכת פוטו-וולטאית חדשה שנייה המותקנת על מבנה מגורים משולבת עם מערכת אחסון אנרגיה שמטרתה להגדיל את כמות האנרגיה הנצרכת. עד לשנת 2017 כ-80,000 משקי בית וחברות מסחריות כבר השקיעו במערכות פוטו-וולטאיות. גם התקנה מחדש של מתקני אגירה צפויה להיות מנוע צמיחה מרכזי בשיפור אי-התלות האנרגטית במשקי בית פרטיים וחברות מסחריות. רק 3.7% מהפאנלים הסולאריים המותקנים על גגות בגרמניה מצוידים כיום בסוללה – שיעור שעד 2030 יכול להגיע למעל 80%.

7.          שדרוג תחבורה - ממשלת גרמניה החליטה לחייב את תחנות הדלק במדינה לספק טעינה למכוניות חשמליות. הממשלה תשקיע 2.8 מיליארד דולר בפיתוח תשתיות ייצור של סוללות חשמליות ותשתיות טעינה.

46.           השפעות  הממשלה על התעשייה – פורטוגל

1.          קיימת השפעה של הממשל על הפחתת שימוש בפחם. גז טבעי לייצור החשמל יימשך עד 2040 לפחות.

2.          חוק המיסוי הירוק, שעבר בשנת 2014, כדי להסדיר טוב יותר את מיסוי תחום האנרגיה עם מטרות הפחמן - היבט מרכזי במדיניות האנרגיה והאקלים.

3.          הממשלה פיתחה אסטרטגיה לאומית לאופניים ולניידות פעילה כדי לתת תמריצים כספיים לרכישת אופניים חשמליים (כולל מטען אופניים).

4.          פורטוגל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שקבעו יעד לניטרליות פחמן בשנת 2050, בעיקר באמצעות חשמול רחב של ביקוש לאנרגיה והרחבה מהירה של חשמל מתחדש דור, יחד עם יעילות אנרגטית מוגברת.

5.          הממשלה פועלת גם ברמה הבינלאומית כדי להגדיל את חיבורי החשמל עם ספרד ושאר אירופה, מה שיעזור להגביר את אבטחת אספקת החשמל.

6.          המימון לאמצעי תמיכה מגיע מתקציב המדינה וכמה קרנות לאומיות הממוקדות בעדיפות אנרגיה ואקלים.

47.           השפעות  הממשלה על התעשייה – אוסטריה

1.          הממשלה משקיעה רבות ומעודדת יזמות. כך, חברות רבות מחליטות להשקיע ולשנות כיוון לטובת מעבר לאנרגיה מתחדשת.

2.          השקעה ושינוי בתשתיות מובילות להתאמת התעשייה אליהן.

3.          אחד החוקים הבולטים הקשורים לאנרגיה מתחדשת נקרא"Green Electricity Act" שמסדיר את קידום המעבר לאנרגיה ירוקה מול ספקים מרובים שיקדמו אנרגיה מתחדשת ויקבלו תגמול דרך כל לקוח שמשתמש בשירות.

48.           השפעות  הממשלה על התעשייה – נורבגיה

1.          הממשלה היא המכוונת את תעשיית האנרגיה ושולטת באמצעות שלושה תאגידים ממשלתיים. בשנים האחרונות החלה הממשלה בנקיטת צעדים לדאוג לעתיד המדינה עם הידלדלות מלאי הדלק והגז בשטחה.

2.          לממשלה תוכניות נוספות בתחום הרכב החשמלי. והחל משנה הקרובה כל רכב שיירכש יהיה חשמלי.

3.          בתחום הרוח והגלים לנורבגיה יש תוכנית חומש ועשור.

4.          נורבגיה מתניעה תהליך של הגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כניסה לטכנולוגיית אגירת אנרגיה ולפיתוח שימוש במימן על ידי אלקטרוליזה או טכנולוגיות נוספות.

5.          ייצוא נפט והגז מייצר מישרות רבות. המדינה צריכה לייצר מישרות תחליפיות לאזרחיה.

6.          כדי לדאוג לאזרחיה בנתה נורבגיה רשת ביטחון ממיסים ודיבידנדים.

49.           תופעות רוחב המשפיעות על התחרותיות – סודאן

1.          המדינה נמצאת בשלב ראשוני מאוד של פיתוח שוק האנרגיה ולכן נקודת הפתיחה של התעשייה היא דומה, דבר שיוצר תחרותיות רבה.

2.          מעורבות רבה של גורמים בינ"ל וגופי השקעות גדולים במטרה לסייע למדינה לפתח את שוק האנרגיה.

50.           תופעות רוחב המשפיעות על התחרותיות – עומאן

1.          בעומאן מבנה הרגולציה של גופי ייצור אנרגיה בנוי מגופי הפיקוח, העיקריים הם הרשות להסדרת חשמל (AER), שהיא הרגולטור העצמאי של פלח החשמל. משרד הנפט והגז (MOG), שהוא קובע המדיניות של פלח החשמל, והרשות הציבורית למים (PAW), שהיא הרגולטור, קובעת המדיניות המים וחברת ההפצה למים.

2.          באוקטובר 2018 התחיל המגזר בתהליך של ארגון מחדש בעקבות המלצות ממעבדת אנרגיה שאורגנה על ידי התוכנית הלאומית לשיפור הגיוון הכלכלי, המכונה טנפה. כחלק מתהליך זה
ה-  MOG   אמור להיות קובען המדיניות לכל סוגי האנרגיה, כולל כוח. (ה- AER יישאר כפי שהוא, בהתחשב בכך שעומאן מאמינה בעצמאות הרגולטורים, כאשר תקנת המים עשויה לעבור גם
ל- AER  ותהפוך לרשות להסדרת החשמל והמים. תנועת הבנייה מחדש נועדה לייעל את הממשל, מכיוון שהייתה שפע יתר של רשויות ציבוריות בעלות אינטרסים במגזר. התוצאה הסופית היא שלמגזר האנרגיה בשלמותו תהיה מדיניות מגובשת.

51.           תופעות רוחב המשפיעות על התחרותיות – איסלנד

1.          מחירי החשמל באירופה ובעולם ימשיכו לעלות, תעשיית האנרגיה האיסלנדית תמשיך להיות תחרותית עוד יותר מכפי שהיא כבר. נראה שפיתוח זה כבר יוצא לדרך וניתן לצפות ממנו להגדיל בהדרגה הן את הרווחים במגזר האנרגיה האיסלנדי ולהוות תמריץ חזק להשקעה נוספת בענף.

2.          חשוב לזכור כי למרות שלאיסלנד יש פוטנציאל להגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת באופן משמעותי, מקורות הכוח ההידרו-וגיאותרמיים מוגבלים. לפיכך, למשקיעים המוקדמים תהיה הבחירה הטובה ביותר בפוטנציאל האנרגיה הירוקה והמחיר הנמוך של איסלנד.

3.          ל- TSO האיסלנדית (Landsnet) יש מספר פרויקטי פיתוח גדולים כבר בשלבי התכנון או המתוכננים לשנים הקרובות. הפרויקטים נועדו לענות על צרכי הלקוח ולהבטיח כי לרשת יש יכולת מספקת לעמוד בדרישות המינימום, תוך התחשבות נאותה ביעילות העלות והעקרונות הכלכליים הקבועים בחוק האיסלנדי.

תוכנית הרשת מתארת את כל פרויקטי הפיתוח של מערכת ההולכה, בין אם בשלב ההצעה, התכנון או הבנייה. היא גם ממפה את כל הפרויקטים הגדולים בשלבי פיתוח המבוססים על מזכר הבנות או על התפתחות עתידית פוטנציאלית של שוק סחר בכוח, גם בהעדר דרישה ספציפית לזמן לחיזוק הרשת.

4.          בהשוואה למדינות אחרות, בין אם ב- EEA, האיחוד האירופי או ה- OECD, מחירי החשמל באיסלנד נמוכים מאוד. זה חל הן על התעשיות והציבור והן תוצאה של שפע של עלות נמוכה של כוח הידרו-וגיאותרמי במדינה. בשל עליית מחירי החשמל באירופה פער המחירים הולך וגדל, מה שהופך את החשמל האיסלנדי לתחרותי עוד יותר מבעבר. התפתחות זו מאפשרת לחבר את איסלנד ואירופה באמצעות כבל תת מימי. אופציה זו נבחנת כעת על ידי חברת החשמל הלאומית האיסלנדית (Landsvirkjun) ו- TSO האיסלנדית (Landsnet).

5.          Landsnet  בוחנת את היתרונות של שימוש במנהרות להתקנת קווי הולכת חשמל. במקרים מסוימים, הדבר יוצר הזדמנויות לפשט את רשת ההולכה הנוכחית ולהפסיק את השימוש בקווי גובה לאורך כבישי הרים בהם תנאי מזג האוויר קשים. נכון לעכשיו, לנדסנט עובדת עם סוכנויות ממשלתיות רבות אחרות ובעלי עניין אחרים בהכנת מדיניות בנוגע לפרויקטים עתידיים של הולכה וסוגי כבלים.


52.           תופעות רוחב המשפיעות על התחרותיות – גרמניה

1.          בטחון אנרגטי – לגרמניה מקורות אספקה נפט מרובים, תשתיות אספקה ומאגרי חירום המספקים לה בטחון. יש לה בטחון גם באספקת גז טבעי מרוסיה. המעבר מהפסקת יצור מפחם וארגיה גרעינית תדרוש אספקת גז מרובה במקומם ולכן זהו נושא חשוב.

53.           תופעות רוחב המשפיעות על התחרותיות – פורטוגל

1.          כל המגורים - מגזר השירותים והמבנים הציבוריים חייבים לעבור ביקורת כדי לקבל תעודת אנרגיה.

2.          רגולציה מרובה מקומית וכן אימוץ רגולציה של אירופה שמגבילה מצד אחד את השימוש באנרגיה מתכלה במדינה ומצד שני מעודדת חדשנות ופיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת.

54.           תופעות רוחב המשפיעות על התחרותיות – אוסטריה

1.          יזמים וחברות פרטיות המעודדים ע"י הממשלה בכלל המגזרים ובכלל התחומים מציבים את אוסטריה ביתרון תחרותי מול רוב מדינות הOECD ומחוצה לו.

55.           תופעות רוחב המשפיעות על התחרותיות – נורבגיה

1.          נורבגיה מתאפיינת בעודף יצור חשמל וכנראה גם מייבאת אנרגיה גרעינית.

               (1 התחרותי ביותר ועד 7 הכי פחות תחרותי)

 

אסטרטגיה

ביקוש

האקוסיסטם

מקום ושטח

מעורבות ממשלה

תופעות רוחב

ציון משוקלל

סודאן

5

7

5

1

4

3

25

עומאן

6

3

4

6

6

6

31

איסלנד

4

1

1

2

3

2

13

גרמניה

2

2

2

3

1

4

14

פורטוגל

7

5

6

5

2

1

26

אוסטריה

3

6

7

4

7

5

32

נורבגיה

1

4

3

7

5

7

27


בקריטריון האסטרטגיה ומבנה התחרות במדינה מצאנו כי נורבגיה היא התחרותית ביותר מבין מדינות ההשוואה

בקריטריון מבנה הביקוש ורמת התחכום של הלקוחות מצאנו כי איסלנד היא התחרותית ביותר מבין מדינו ההשוואה. נכון הדבר גם עבור קריטריון מבנה האקוסיסטם והתעשיות התומכות במדינה.

בקריטריון מקום ושטח ומשאבים פנימיים מצאנו כי סודאן היא התחרותית ביותר בין מדינות ההשוואה

בקריטריון למדידת מידת ההשפעה של הממשלה על התחרות במדינה מצאנו כי בגרמניה קיימת ההשפעה הגדלה ביותר.

בקריטריון של השפעות ותופעות רוחב שמשפיעות על התחרותיות של המדינה מצאנו כי פורטוגל היא התחרותית ביותר.

            (הנמוך ביותר בסעיף 45 הוא התחרותי ביותר)

מדינה

דרוג תחרותי

איסלנד

1

גרמניה

2

סודאן

3

פורטוגל

4

נורבגיה

5

עומאן

6

אוסטריה

7


בשקלול פשוט של כלל הקריטריונים (ללא משקל מיוחד לקריטריון כלשהו), מצאנו כי איסלנד מובילה ברמת התחרותיות שלה יחסית לשאר מדינות ההשוואה. כלומר, באיסלנד יש את מירב התנאים שמאפשרים לה להתנהל בצורה תחרותית ואף רווחית (נכון לעת הזו), מול שאר מדינות ההשוואה.

איומים מרכזיים איתם המדינות מתמודדות
עבור כל מדינה חולצו האיומים המרכזיים איתם המדינה מתמודדת בדרכה לפתח את שוק האנרגיה המתחדשת. ניתן להתרשם מכל מדינה בדו"ח המדינתי וכן בטבלה המסכמת בנספח. עם זאת, בחרנו כן להדגיש מספר איומים חוזרים שרלוונטיים למספר מדינות כפי שעלה בדו"ח.

56.           פערי ידע – ספקטרום שלם של פערי ידע על פני כל שרשרת הערך של כרייה, מיצוי והובלה של אנרגיה. כל מדינה שהאיום רלוונטי לה מתמודדת אתו בהתאם לשלב ההתפתחותי שלה בשוק האנרגיה.

57.           העדר קישוריות אנרגטית מלאה לכל חלקי הארץ – חלק ממדינות ההשוואה לא השכילו עדיין לחבר את כל התושבים לרשת חשמל מרכזית. בחלק מהמדינות זהו פער בטיפול ובחלקן זהו פער קריטי שיש לו גם השלכות קשות סוציואקונומיות.

58.           רגישות להשפעות אקלים – מרבית ממדינות ההשוואה נמצאות באזורים בהם שינויי האקלים בעולם באים לידי ביטוי או בסכנת ביטוי. בעיקר באנרגיות ממקור רוח וכוח המים המצב אף רגיש יותר.

הזדמנויות בולטות לשוק האנרגיה המתחדשת במדינות ההשוואה
בדומה לאיום, גם היתרונות התחרותיים של כל מדינה מופיעים בדוח המדינה ובטבלה המסכמת. גם כאן בחרנו להדגיש מספר יתרונות תחרותיים חוזרים שהם הזדמנויות למשקיעים וחברות האקוסיסטם של אנרגיה מתחדשת.

59.           מרבית המדינות (דגש כמובן על אירופה) נהנות מביטחון אנרגטי לכל האזרחים ולתעשייה. יש לציין כי עומאן וסודאן עדיין לא שם אבל התכניות מכוונות בדיוק לרמה הזאת.

60.           מרבית מדינות ההשוואה משופעות במקורות אנרגיה מתכלה ומתחדשת. תנאי השטח ומרבצים באדמה מעשירים מאוד את עקומת ההיצע-בכוח של המדינה. כן חשוב לציין כי פורטוגל לא מספקת לעצמה את כל האנרגיה הנחוצה לה, בדגש על מתכלה, בעוד שגרמניה וסודאן תלויות מאוד בכלכלה שלהן בניצול אנרגיה מתכלה שיש להם בשפע.

61.           מספר מדינות שנותחו במחקר, מובילות עולמיות בתחום המידע והידע בהמרה והובלת אנרגיה מתחדשת. ביחס למדינות שזו פער עבורן, יתכן כאן מפל ידע וערך מוסף כלכלי לשת"פ ביניהן.

62.           מצאנו כי מספר מדינות אירופאיות שנותחו במחקר הינן יצואניות בפועל ובכוח של אנרגיה לסוגיה, דבר שמעצים מאוד את מעמדן התחרותי בשוק הזה.


נספחים

1.    צוות האנליסטים

אסנת מנגל

asnatm1@gmail.com

גדי שניידר

gadymil@hotmail.com

חגית פרימק

primak2512@gmail.com

יונה שורק

sorek2@gmail.com

מאיר חבצלת

roilev1999@gmail.com

עופר ריס

ofer@profcheck.co

אמיר אלנקווה – ר"צ

webintelligency@gmail.com




Intelligence Club  - מסגרת עבודה של אנליסטים ברמה עילית, שחוקרים ללא תמורה, נושאים חברתיים וכלכליים הנמצאים בקדמת השיח הלאומי והעולמי.
להצטרפות webintelligency@gmail.com


[9] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94#cite_note-7

[10] https://www.tashtiot.co.il/2010/08/15/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94

תוויות:

תגובות

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה החשובה
לשיח פרטי ניתן לפנות למייל webintelligency@gmail.com

רשומות פופולריות