הצגת תכנית פיתוח של סדנה מקוונת כיישום מודל הלמידה MASTER

 

הקדמה

"ראיתי את הבלוג שלך, מרשים. אני ממש צריך/ה להיכנס לדברים האלה... אני יודע/ת שאני חייב/ת אבל אני לא יודע/ת איך לגשת לזה בכלל..." – כן, שמעתי את זה כבר כמה פעמים. ואכן, מי שרוצה להתפתח מקצועית ולייצר ידע, חייב לנהל פלטפורמה מקוונת לצורך אגירה והפצה של המאמרים וההגיגים, היינו לפתוח בלוג.

אז מה יקרה במאמר הזה? אני מתכוון לפרט את עקרונות הפיתוח של סדנה חד-יומית ללימוד פתיחה של בלוג אישי וניהולו. אבל לא רק שאדון בפיתוח הסדנה הזאת, אלא שאצמיד את הפיתוח למודל מרכזי של למידה, אולי אחד המובילים היום. המודל הוצג במסגרת ספר שנקרא MASTER IT FASTER. את הספר כתב Colin Rose שהינו חוקר חינוך ובריאות בריטי, בספרו המציא בעצם את שיטת הלמידה שנקראת Accelerated Learning Systems. המודל המרכזי של הלמידה נקראה MASTER (ראו בהמשך).

 

 עוד על Colin Rose - https://wikitia.com/wiki/Colin_Rose

 סרטון קצר בנושא MASTER - https://www.youtube.com/watch?v=90ef_2fRqw0

מה במאמר?

הצגת מודל MASTER – ותובנות לגבי מימושו

הצגת מודל הפיתוח של סדנה חד-יומית "איך לפתוח בלוג אישי ולנהל אותו"

מודל MASTER

המודל מתאר את תרשים הזרימה הרצוי של הלמידה מקצה לקצה. ובעצם, זהו מעין מצפן למי שעוסק בפיתוח-הדרכה, כזה שמבטיח שאם הפיתוח שלנו יעבור דרך כל התחנות של המודל, הסיכוי לייצר סדנה מוצלחת גדל.

 

 

MINDSET

כדי להתחיל את תהליך הלמידה, צריך לרתום את הלומדים לתהליך הלמידה. הם צריכים לבוא לאירוע למידה בגישה חיובית כשיש להם ציפיות ומטרות ברורות שמצדיקות את הזמן שהם יקדישו. אנחנו צריכים לסייע ללומדים לקבל תשובות למספר שאלות, כגון:

מה יוצא לי מזה שאשתתף בסדנה?

אנחנו (מפתחי הדרכה) צריכים לייצר ללומדים מספיק אינפורמציה מראש שתגדיר בצורה ברורה מה הם ילמדו ומה המטרות של הסדנה. בנוסף, לחבר להם את הלמידה לקונטקסט העבודה שלהם.

מה הטעם בסדנה הזאת?

אנחנו צריכים לספק ללומדים מספיק מידע, כבר בתחילת הסדנה או עוד לפני, מהן הבעיות שהסדנה אמורה לפתור וכן אילו יתרונות הלומד ירוויח מהשתתפות בסדנה. מה התרומה שהוא יקבל תמורת הזמן/כסף שלו.

תיאום ציפיות ביחס לסדנה

אנחנו צריכים לברר בתחילת הסדנה, או לפני כן, מה הציפיות של הלומדים. האם הם באים במטרה ללמוד משהו חדש. ככל שהלומדים יכירו את נושא הסדנה, יקבלו חומרים מוקדמים ויהיו מעורבים באיסוף הצרכים שלהם והציפיות שלהם, כך צפויה קורלציה גבוהה יותר בין הציפיות שלהם והמטרות שלנו.

אחת השיטות שאני ממש דוגל בהן, ולאחרונה פחות משתמשים בה, היא קיום מפגש עם קבוצת-מיקוד של הלומדים. לייצר צוות לומדים מגוון, שמייצג את כל הקבוצות שמהן יגיעו הלומדים, והמפגש הזה הוא מונחה עם שאלות מוגדרות מראש, יסייעו לנו כמפתחי הדרכה להיערך טוב יותר (הנושא של איסוף צרכים הוא רחב יותר ועמוק יותר – נושא למאמר אחר).

ACQUIRE

באירוע למידה רציני, הלומד נדרש ללמוד מידע חדש. התכנים של הסדנה מספקים את המידע החדש, אבל לא תמיד אנחנו צריכים להסתמך על התכנים שהכנו מראש במערכי השיעור. מקורות המידע החדש שהלומדים נחשפים אליהם בסדנה:

תכנים שהמדריך נותן

תכנים שהלומד מציג כמטלה אישית

סרטונים/מאמרים רלוונטיים לנושא הנלמד

דיון מליאה או קבוצות קטנות לניתוח תכנים הקשורים לנושא הנלמד

שיקוף (רפלקציה) – מעין סיכום מעובד של מה שנלמד

שיתוף ידע מהניסיון האישי של הלומדים

כאשר מדובר בסדנה המסתמכת מאוד על ניסיון אישי ורפלקציה אישית, נמצא את המנחה עם תפקיד קריטי להצלחת הסדנה, שכן על בסיס שאלות נכונות והתייחסות מלאה למה שעולה על השולחן ע"י הלומדים, רק כך אפשר יהיה לפתח את השיח ואת הכוון למטרות שאותן קבענו מראש. במקרה כזה קריטי לשלב מנחה מנוסה ומקצועי שמכיר את הנושא הנלמד, וביצע הכנה טובה מוקדמת להכיר את הלומדים.

SIFT

אחרי שהעברנו ללומדים את המידע החדש, אנחנו צריכים לייצר תהליך של זיקוק המידע, סינון והעמקה. כלומר, אם הצגנו ממד אחד של המידע, אנחנו צריכים לבנות לו ממדים נוספים כדי לתת לו צורה ומשמעות. אנחנו צריכים לייצר תהליך שבו מביטים על המידע מזוויות נוספות ובמקומות מסוימים להיכנס לעומקם של דברים עד לפרטי פרטים.

חשוב בשלב הזה לייצר חיבור בין המידע, שלעיתים הוא יבש, ובין האירועים האמיתיים בחיים של הלומדים. כיצד המידע הזה בא לידי ביטוי ביומיום, היבטים שנוגעים לעבודה, דילמות, החלטות, מדיניות. נניח רגע שהסדנה עוסקת בכתיבה נכונה של חוזה עסקי עם חברה יפנית. אנחנו חייבים לחבר את החומר שנלמד למדיניות של החברה שבה עובדים הלומדים, לנושא של יחסים בינלאומיים בחברה, שרשרת אישורים, היררכיה וכד'. 

בנוסף, נרצה לחבר את החומר הנלמד גם לנושאים אחרים ולמצבים אחרים. ואם אחזור לנושא העסקי מול יפן, אפשר להתייחס לאופן שבו היפנים מקיימים התכתבות עם החברה שבה עובדים הלומדים, אולי לייצר הבחנה בין פנייה ליפנים לעומת פנייה לחברות ישראליות, וכד'...

החלק הזה של זיקוק המידע הוא חשוב מאוד, וניתן ליישום במספר דרכים. הצעות לשיטות יישום מוצלחות:

הצגה וניתוח של CASE STUDY

משחוק – הפעלה של הלומדים לסדר את המידע בצורה חדשה

דיון בקבוצות קטנות על הנושא או על היבט מסוים – הצגת התובנות למליאה

דיון מודרך של כל המליאה

רפלקציה – אישית מול המליאה, לשים על השולחן את העיבוד האישי של החומר הנלמד

TRIGGER

עד לנקודה זאת ב FLOW של הלמידה, דחסנו חומר לראש של הלומדים ויצרנו תהליך של עיבוד החומר וסידורו בצורות חדשות. אנחנו צריכים כעת לוודא שיתבצע תהליך של זכירת החומר שנלמד, שמה שלימדנו יישאר גם אחרי האירוע. אנחנו מכירים את הסטטיסטיקות שאומרות שנשאר אחוז קטן ממה שנלמד אחרי קורס, אבל גם את האחוז הזה, שחשוב שהלומדים ייקחו איתם לעבודה, אנחנו צריכים לייצר.

אנחנו צריכים להתחבר למחקרים שמראים שככל שהלומדים מעורבים רגשית בתהליך הלמידה, כך גדל הסיכוי שהם יזכרו את החומר לאורך זמן. וכאן יש איזה קאצ', כי בהדרכה פנים אל פנים קל לנו יותר לייצר מעורבות רגשית מאשר בהדרכה מקוונת. יש כאן אתגר משמעותי מאוד. אני מאמין שאם בתהליך הלמידה נייצר אצל הלומדים חיוך, נוכל להתגבר על חלק מהמכשול של המתווה המקוון.

כדי להפעיל את הזיכון של טווח ארוך, נוכל להשתמש בשיטות המוצלחות הבאות:

לוודא גוון בשיטות הלמידה – קל יותר בפנים אל פנים. מאתגר יותר במתווה מקוון.

להפעיל חושים בעת ביצוע תרגילים – מעורבות פיסית ולא רק של התאים האפורים.

CASE STUDY – הצגה וניתוח. ככל שהסיפורים יהיו אישיים של הלומדים, כך תגבר המעורבות הרגשית. יתכן שאנחנו כמפתחים נרצה לייצר סיפור כזה שאינו בהכרח אמיתי.

ויזואליזציה – גירוי החושים עם סרטונים, תמונות, פוסטרים, באנרים...

פיתוח אווירה כיפית – לייצר נינוחות ותחושת הנאה. אם בדרך של דיונים בקבוצות קטנות וטיפוח הקשר האינטימי והחשיפה, וכן לייצר נקודות של כיף וצחוק. במתווה מקוון למשל אפשר לייצר הפסקה מתודית להציג קריקטורות רלוונטיות, או קטעוני סרטונים מצחיקים הרלוונטיים לנושא. לא לשכוח, אחרי הצחוק, לחבר את החומר לוויזואלי.

EXHIBIT

עד כה העברנו חומר ועיבדנו אותו וגם ייצרנו את התהליך של זיכרון לטווח ארוך. אבל איך נדע אם הלומדים אכן קלטו את החומר, הבינו את המסרים המרכזיים, רכשו את המיומנויות שהתכוונו מראש להקנות להם? זה השלב שבו אנחנו מוודאים את זה.

מבחינתנו כמפתחי הדרכה זה שלב קריטי שבו נרצה לקבל תשובות למספר שאלות, כגון:

האם הם למדו?

האם הם מסוגלים ליישם את הנלמד?

אבל השלב הזה לא קריטי רק לנו מהצד הנותן, זה שלב קריטי מאוד גם ללומדים. צריך לייצר להם חוויות שיתנו להם ביטחון שהם הפנימו את מה שנדרש מהם ושיש להם תחושה של הישג ומסוגלות.

אנחנו יכולים לייצר תהליכי מדידה ובחינה של רמות ההטמעה של החומר במספר שיטות מוצלחות:

מבחנים / קוויזים – במהלך הלמידה, בסוף פרק, בסוף הלמידה, תקופה מסוימת לאחר החזרה לשגרה

הצגת עבודות – פרטני או בצוותים – אנו מצפים שההצגה תביא לידי ביטוי את כל המידע החדש שהועבר בסדנה

משחק תפקידים – לא מתאים לכל קבוצה ולכל נושא. אבל עשוי לתת אינדיקציה טובה להטמעה (בפרט בסדנאות העוסקות בשינוי התנהגותי).

פרה-מרטום / פוסט-מרטום – תהליך עבודה חשוב מאוד שמי שלא מכיר חייב להכיר ולשלב בסדנאות/קורסים רציניים. באמצעות ניתוח כישלון ניתן להבין אם הלומדים מבינים מה נכון ומה לא נכון לעשות בהתאם למה שנלמד.

ניתוח CASE STUDY באופן פרטני/צוות – להסביר אירוע כלשהו בהתייחס למה שנלמד באירוע הלמידה. 

REVIEW/REFLECT

זהו שלב שבו מעורב השכל ביחד עם הרגש. המסגרת של הלומדים היא מאוד מנחמת, לעיתים צרת רבים חצי נחמה, למשל אם יש חומר קשה וכולם מתקשים בו. לעיתים יש גיבוי, תמיכה, ויכוחים וסיוע הדדי. אבל, מגיע שלב שבו כל לומד צריך לקחת את מה שהוא/היא קיבלו בסדנה ולהביא את זה לידי ביטוי בפעילות היומיומית בעבודה או בחיי היומיום. וכאן אנחנו צריכים לייצר אצל הלומדים, גם כקבוצה וגם פרטני, את תהליך הרפלקציה והמבט-מגבוה על תהליך הלמידה. חשוב לסייע ללומדים לענות על שאלות שנוגעות אליהם אישית, כגון:

מה למדתי?

שיטה מצוינת לכך היא שהלומדים מסכמים את מה שהם למדו ומציגים את זה למליאה. בנוסף, להקדיש מספיק זמן לסשן רפלקציה שיעסוק בשאלות כמו – מה היה מעניין בסדנה? מה הועיל לך בסדנה? ועוד...

מה בדעתך לעשות עם מה שלמדת?

שאלה פשוטה אבל התשובה לא מיידית אף פעם. הגיוני לשלוף מהשרוול תשובה כמו "איישם את מה שלמדתי". אבל אנחנו צריכים לייצר יותר עומק לתשובה ולכן כדאי לשאול, מהם 3 הדברים המרכזיים שתעשו אחרי שתחזרו לעבודה? את התשובה הראשונה שמענו, נותרו 2 תשובות נוספות שדורשות קצת יותר מחשבה. אתם תראו שחלק מהתשובות ישקפו את התרומה של הלומד לארגון כולו, לייצור ידע בארגון, העברת ידע בארגון, חניכה..... וזה בדיוק מה שרצינו להשיג בשאלות האלה.

בשלב זה כדאי גם להעביר משובים מובנים שימלאו הלומדים כדי שנוכל ללמוד באופן בלתי אמצעי, כמותי ואיכותי, אודות הסדנה והשגת המטרות שלה. ייווצר לנו DB חשוב מאוד בו נשתמש בשלב הבא שלא נמצא בשלבי ה MASTER אבל מחויב בכל תהליך של פיתוח וביצוע הדרכה.

הערכת אפקטיביות ההדרכה

זהו שלב קריטי בהדרכה, בפרט אם בכוונתנו לחזור פעם/ים נוסף על אירוע הלמידה. בשלב הזה כבר לא מעורבים הלומדים, אלא הוא "שייך" לממשק שבין מפתח ההדרכה, צוות ההדרכה והמנהל שהזמין את ההדרכה.

הערכת אפקטיביות ההדרכה היא נושא כבד שמתאים למאמר אחר, אבל השלבים המרכזיים בתהליך:

איסוף משובים וניתוח שלהם

סיכום ציוני מבדקים, הערכה על מטלות

איסוף רשמים והתייחסויות צוות המדריכים

שיחה מסכמת עם המנהל מזמין ההדרכה – ציפיות והתרשמות

ביצוע הפקת לקחים

ביצוע סקר/שאלון אפקטיביות ויישום לאחר תקופה מסוימת מסיום ההדרכה

עד כאן ההצגה והניתוח של מודל SMART שלטעמי מהווה מסגרת-עבודה טובה מאוד לכל פיתוח ולכל סוג של אירוע-למידה. בחלק הבא של המאמר אציג את עיקרי תכנית הפיתוח של סדנה חד-יומית, במתווה מקוון - בהתאם למאפייני הימים האלה, לפתיחה וניהול של בלוג אישי. הפיתוח מותאם לשלבי הלמידה של SMART.

עיקרי תכנית הפיתוח של סדנת יצירת וניהול בלוג אישי

מטרות הסדנה

מטרת על

הקניית יכולת מעשית ליצירה וניהול של בלוג מקוון באפליקצית BLOGGER.

מטרות משנה

- היכרות עם אפליקציות לבניית בלוגים מקוונים – 

  בלוגים שונים לצרכים שונים

- היכרות עם המאפיינים המרכזיים של אפליקציית BLOGGER

   והמרכיבים בתהליך של פיתוח בלוג אישי

- הקניית יכולות ליצירת בלוג אישי בהתאם להעדפות אישיות של

   תצורה ומתווה, וכן בהתאם לצורך שהביא לפתיחת הבלוג

אוכלוסיית היעד

כל מי שמעוניין לבנות בלוג בפלטפורמה מקוונת – ייצור ידע, שימור ידע, הפצת ידע, שיתוף ידע. הסדנה מיועדת למקסימום של 15 משתתפים

מסגרת הלמידה

סדנה חד יומית בפלטפורמה מקוונת – מסגרת (ברוטו) של כ-7 שעות הכוללות פעילות במליאה ועבודה עצמית לסירוגין.

דגשי הסדנה

- HANDS ON – כל משתתף יבצע את התהליך השלם של בנית

   בלוג אישי

- מעורבות – המשתתפים יציגו את הבלוגים שלהם ויקבלו משוב 

   עמיתים

- גוון – אין 'טוב או לא טוב', יש מקום לטעמים שונים, התנסויות וטעויות

תכנית הסדנה

ממשק מקדים עם הלומדים

אנו צריכים לזכור שהאתגרים בהדרכה במתווה מקוון הם רבים, ואולי החשוב ביותר הוא שימור הקשב של הלומדים בשיעור מקוון לעומת פנים אל פנים, שם ניתן לייצר הסחות חיוביות ומשיכת קשב בצורה קלה יותר. כדי לא לאבד זמן בתפעול המערכת ובהסברים מיותרים, לסדנה הזאת קודם שלב שבו מתקיים ממשק עם הלומדים כדי לייצר חשיפה ראשונה לנושא הנלמד וכדי לחלץ מידע שיהיה רלוונטי לנו לצורך הפיתוח והתכנים:

חשיפה למידע ראשוני – נעביר למשתתפים קישור למידע בסיסי אודות בלוג מקוון (למשל - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92) וכן נעביר קישור לסרטון קצר שייתן מושג ראשוני על מה שהם יחוו בסדנה
(למשל - https://www.youtube.com/watch?v=rKVQKQxxUlk). 

 

שאלון עמדות וצרכים – נעביר למשתתפים טופס למילוי אישי ובו נבקש תיאור של הסיבות שבגינן המשתתף רוצה לפתוח בלוג, המכשולים העומדים בפניו, הדילמות שהוא/היא מתמודדים בנושא הזה. זכרו שבחלק הראשון של הסדנה כל משתתף מציג את הסיבות שלו והדילמות, אנחנו בתהליך הפיתוח ננחה את המדריך לייצר מראש שקף מסכם שירכז את כלל הממצאים שאספנו מהשאלונים.

 

הנחיות מקדימות ללומדים – נבקש להצטייד מראש בכתובת גימייל, נבקש להכין מראש מאמר (אמיתי או סתם טקסט) כדי להשתמש בו במהלך הלמידה.

התוכנית שהוצגה היא מסגרת העבודה של הסדנה. במקרה אמיתי של סדנה שאפתח צריך להדק יותר את הברגים הקטנים ולדייק יותר את הזרימה והתכנים. יש לציין כי הסדנה האמורה היא יחסית פשוטה ומתייחסת למשימה מרכזית אחת עם ציר למידה מרכזי מאוד ברור, ולכן תכנית הפיתוח יחסית פשוטה. 

החיבור של התוכנית למודל SMART הוא מידי. חיזרו לשלבים של מודל SMART וקראו שוב את התוכנית. קיימת התאמה גבוהה בין המודל למסגרת הפיתוח. מכיוון שמדובר בסדנה קצרה יחסית ומאוד ממוקדת, כל הנושא של תרגול ובחינה הוא מלאכותי מאוד מכיוון שהסדנה היא HANDS ON והמהות שלה זה עשייה והצגת תוצרים. ברור שבאירועי למידה מורכבים יותר, נרצה להרחיב מאוד את הפרקים האלה מול המודל.

דבר אחרון – במסגרת כתיבת המאמר הבנתי שאני צריך לפתוח בלוג חדש, ייעודי לנושא פיתוח הדרכה. המאמר הזה מתפרסם בו https://training-design-behind-the-scenes.blogspot.com/ . הבלוג הזה הוא בלוג שיתופי!! כל מי שרוצה להעלות אליו מאמר, הגיג, טיפ בנושא פיתוח הדרכה, מוזמן לפנות אלי ואני אתן הרשאה להוסיף את המאמר (או אוסיף אותו בשם יוצרו).

למידע נוסף ושיחה נוספת, ניתן לעיין ב https://www.webintelligency.co.il/ או לפנות אלי במייל webintelligency@gmail.com